פסק-דין בתיק עבל 469/05

השופט יגאל פליטמן:

1.      הערעור שבפנינו הינו על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 002252/04 כב' השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר חיים רצבי ומר מוני סגל), לפיו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בגבו אשר ארעה לו לטענתו ביום 13/1/2003 כתאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. קודם להגשת התביעה לבית הדין קמא, דחה המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") את תביעת המערער בעניין זה, מן הטעם כי לא הוכח קרות אירוע אותו ניתן לקשור לעבודתו.

2.      העובדות הנוגעות לעניין, כעולה מפסק הדין קמא הינן כדלקמן:

א.                המערער הינו מנהל מפעל יפית תעשיות מוצרי פלסטיק בע"מ (להלן: "המפעל").

ב.                 במסגרת עבודתו כמנהל המפעל, נסע המערער לתערוכה של מוצרי המפעל אשר התקיימה בחודש ינואר 2003 בשיקגו, ארצות הברית. יום לפני פתיחת התערוכה, הגיע התובע יחד עם צוות המפעל, למקום התערוכה, שם עסקו בסידור המוצרים בביתן.

ג.                   המערער טען כי במהלך אותו יום, ה - 13/1/2003, עת עבד בביתן המפעל בתערוכה, נגרמה לו פגיעה בגבו, שהינה תאונת עבודה.

ד.                 בפני בית הדין קמא העידו המערער ומר מיכאל ליברוס, מעצב המפעל, אשר היה אחראי על הקמת הביתן.

ה.                לאחר שבחן בית הדין קמא את העדויות והראיות אשר היו בפניו, קבע בית הדין כי לא הוכח בפניו קיומו של "אירוע" בעבודה אותו ניתן לקשור לפגיעה הגבית ומשכך, נדחתה התביעה.

על כך כאמור הערעור שבפנינו.

3.      טענות הצדדים בפנינו:

הצדדים הכתיבו טיעוניהם לפרוטוקול וביקשו כי טיעוניהם, בנוסף לאמור בהודעת הערעור, יחשבו לסיכומים מצידם וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק.

א.                המערער טוען כי הוכח קרות אירוע בעבודה, באשר לשיטתו הוכח כי הוא התייצב בריא לעבודה והפגיעה ארעה בפרק זמן קצוב במהלך יום העבודה (בין הבוקר לצהריים), תוך כדי ביצוע פעולה של הרמת משא כבד. לטענת המערער, בנסיבות אלו, אין לדרוש ממנו זכירת פרטי המשא הכבד שהרים ושבעטיו ארעה הפגיעה בגב.

ב.                 המשיב טוען כי אין להתערב בקביעותיו של בית הדין קמא, אשר קיבל את גרסת המערער לפיה הכאבים החלו תוך כדי עבודה, אך לא קיבל את גרסת המערער כפי שהיא מופיעה בתצהירו. המשיב מוסיף וטוען כי יש לקבל את גרסת המערער כפי שהיא מופיעה בהודעתו לחוקר המוסד ממנה עולה כי לא היה אירוע שקרה בעבודה.

4.      אשר לדעתנו:

א.        תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

תאונה מחייבת קודם כל הוכחת קרות אירוע חיצוני מוגדר שבעטיו נגרמה חבלה.

  ב.       באשר לסוגיית ההכרה בפגיעה בגב כ"פגיעה בעבודה", ההלכה הפסוקה הינה, כי על מנת להכנס בדלת אמות של "תאונה בעבודה" - ראשית הראיה צריכה להיות כי אכן קרה אירוע בעבודה שניתן לקושרו לחבלה בגב.

לאור זאת, על מנת שכאבי הגב מהם סובל המערער יוכרו כתאונת עבודה, היה על המערער להוכיח, ראשית לכל, כי כאבי הגב הינם תוצאה של אירוע מוגדר (לאו דווקא אירוע חריג) שאירע לו בעבודתו.

לדעתנו, לא עמד המערער בנטל המוטל עליו להוכחת ראשית ראיה כאמור.