חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עבל 377/03

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
377-03
14.4.2005
בפני :
1. הנשיא סטיב אדלר
2. שמואל צור
3. ורדה וירט ליבנה
- נגד -
:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ורד שהרבני 		:
סלומון לוי
עו"ד יגאל קלדס
פסק-דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר ונציגת הציבור הגב' יוכבד לביא - תיק ב"ל 2366/02) קבע כי יש לחשב את דמי הפגיעה וגמלת הנכות המשולמים למשיב על בסיס ההכנסות  מהן חוייב המשיב בתשלום מקדמות בשלושת  החודשים האחרונים של שנת 1996.

2.         שאלת חישוב דמי הפגיעה וגמלת הנכות התעוררה לגבי המשיב מאחר והמשיב היה עובד עצמאי והוכר כמי שנפגע בעבודה ביום 21.2.1997, דהיינו, במהלך שני החודשים הראשונים לשנת המס 1997.

3.         תחילה נפרט את הסעיפים הרלוונטים לחישוב דמי הפגיעה וגמלת דמי הנכות על פי החוק. סעיף 97, סעיף 98 וסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן - "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי") מסדירים את אופן חישוב שכר העבודה למי שנפגע בעבודה וזו לשונם:

סעיף 97

"(א)    דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מהסכום הנקוב בלוח ה'."

סעיף 98

"(א)    שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום היוצא מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.

(ב)       לענין סעיף זה "הכנסה" -

(1)       מבוטח לפי סעיף 75(א)(1) - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;

(2)       במבוטח אחר שלפי 75(א) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן(א).

והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח".

            סעיף 345

א.        עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד כעצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה."

וההכנסה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה לאותה השנה, ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראת שתקבענה תקנות.

ואכן הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) התשנ"ד-1984 (להלן - "תקנות המקדמות") המסדירות את נושא תשלום המקדמות עבור דמי הביטוח.

התקנה הרלוונטית לערעור שבפנינו היא תקנה 11 " לתקנות המקדמות" הקובעת בזו הלשון:

"הכנסה שתחשב כהכנסה לפי שומה סופית

(א)      אירעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, תיחשב ההכנסה, לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 ו-10 לא יחולו לגבי שנה זו;

לענין זה - "פגיעה בעבודה" - פגיעה מזכה בדמי פגיעה לפי פרק ג' או ט'2 לחוק לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה מזכה בקיצבת נכות, בקיצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>