פסק-דין בתיק עבל 359/06

השופט יגאל פליטמן

1.         בפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות,  על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 1985/05 ; השופט הראשי חיים סומך), בו נדחה ערעור הגב' סבג על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.6.2005 (להלן - הוועדה).  לבקשת הצדדים בישיבת קדם הערעור, אנו רואים בבקשת רשות הערעור כסיכומים מטעם המערערת ובתגובת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לבקשה - סיכומים מטעמו. בנוסף הכתיבו הצדדים לפרוטוקול ישיבת קדם הערעור השלמת טיעונים קצרה מטעמם.

2.         הוועדה התכנסה שלוש פעמים בעניינה של המערערת. בישיבתה השניה, מצינו כי צויין כזאת: "בפיענוח צילום ע"ש צווארי 16.05.93 הודגם בלוק חולייתי של  C2-3 מלידה, דואציה של פרוצסוס של חוליה C3 משמאל, וצלע רודימנטרית דו צדדית... בבדיקה: ללא ספזם שרירים פרברטליים תנועות ע"ש צווארי. פלקסיה אקסטנסיה והטיות ורוטציות מלאות עם רגישות בסוף תנועה. יש לציין קושי בנגיעת הסנטר לחזה בזמן פלקסיה כנראה עקב הבלוק הצווארי. אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים כח שרירי גפיים עליונות מלא ותקין. אין פחת נוירווסקולרי". באותה ישיבה בקשה הוועדה לשם השלמת הדיון צילומים עדכניים, ולאחר זאת סיכמה כך: "בצילום רנטגן 05.05.05 בלוק וקטברה C2-3 , מחיקת מרווח דיסקלי C3-4, שינויים ניווניים לכל אורך ע"ש צווארי ובעיקר C4-5, C5-6. לאור הממצאים הרפואיים ועברה הרפואי והממצאים המולדים כפי שתוארו  בכל צילומי הרנטגן, הוועדה קובעת נכות... בשיעור 10% לפי סעיף 37 (5) א אך מנכה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 37 (5) א...".

3.         בית הדין קמא דחה את ערעור המערערת בפנינו על החלטת הוועדה, תוך שציין, כי "עולה מפרוטוקול הוועדה כי בניכוי מצב קודם הסתמכה הוועדה על נתונים מוכחים, ובכך פעלה בהתאם להלכה  הפסוקה .... האמור  לעיל יפה גם לעניין צילומי הרנטגן, והסקת מסקנות מאותם צילומים".

4.         על פסק הדין קמא הוגש ערעור זה. טענת המערערת בערעורה, הינה, כי "הוועדה נסמכת בהחלטתה גם על ממצא הדמייתי משנת 1993, לפיו הודגם בלוק חולייתי מלידה. המבקשת תטען כי אין לקבוע מצב קודם בגין ממצא הדמייתי שאין כל קשר בינו לבין הגבלת התנועות. יצויין, כי עד למועד התאונה, נשוא הבקשה, לא היו כל תלונות על הגבלה בתנועות... גם בהתייחסות הוועדה להגבלת התנועות, ניתן להבין כי אין הוועדה שלמה עם החלטתה לקבוע ניכוי בגין מצב קודם. שכן, הוועדה מציינת 'קושי בנגיעת הסנטר בזמן פלקסיה כנראה עקב הבלוק הצווארי". בא כוחה של המערערת הוסיף כי בתיקה הרפואי, אין כל תלונה על הגבלה בתנועה. לבסוף עתרה המערערת, כי "בית הדין ייעשה שימוש בסמכותו ויקבע כי הניכוי נעשה שלא כדין".

5.         באי כח המוסד טענו כי הוועדה התבססה על צילומי הרנטגן שנעשו למערערת, מהם הסיקה כי למערערת היתה הגבלה בעמוד השדרה גם לפני תאונת העבודה, וכי המדובר בפרשנות רפואית לתוצאות בדיקות הדימות. מאחר שכך, אין מקום להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה.    

6.         לאחר שעיינו בכלל המסמכים שבתיקי בית הדין ונתנו דעתנו לטענות הצדדים, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות. הוועדה הצביעה על תוצאות בדיקות הדימות, מהן עולה לשיטתה שליקוייה של המערערת, פגמים מולדים ושינויים ניווניים,  נובעים ממצבה הקונסטיטציונאלי, ואין בינם לבין תאונת העבודה קשר סיבתי. אכן אמצעי הדימות מהווים כלי עזר בלבד בידי הוועדה. פעמים רבות אין בפני הוועדה קביעות קודמות על הגבלה בתנועה, עניין הנבדק בדרך כלל לשם קביעת נכות, ועל הוועדה לבחון את כלל המסמכים והבדיקות, את סוג הליקוי את תלונות המבוטח ועוד, ועל סמך אלו, לקבוע האם על סמך מיטב שיקול דעתה הרפואי יש לייחס את מצבו של המבוטח לתאונה בעבודה או לגורמים אחרים.  במקרה דנא, הוועדה מצאה כי ההגבלה בתנועה אצל המערערת באה לידי ביטוי ב"קושי בנגיעת הסנטר לחזה" הוועדה העריכה כי הגבלה זו קשורה ל"בלוק הצווארי". אכן הוועדה נקטה במינוח "כנראה", אך מעיון בכלל החלטתה, עולה כי היא לא סברה כי יש לייחס את הליקוי הצווארי לתאונה בעבודה. החלטת הוועדה בעניין זה מנומקת ולא מצאנו כי יצתה שגגה מלפני בי הדין קמא, עת לא מצא להתערב בה .

7.         סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באלול, התשס"ו (20 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

________________  _________________  _____________________

סטיב אדלר, נשיא            יגאל פליטמן, שופט         ורדה וירט - ליבנה, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: