פסק-דין בתיק עבל 325/05

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור מר אריה המר ומר יהשוע ישי; בל 1487/03), בו נדחתה תביעת המערער לתשלום דמי אבטלה בתקופת היותו בהכשרה מקצועית, מן הטעם שהוא החל ללמוד "בקורס התכנות" אליו נשלח במסגרת ההכשרה המקצועית, רק לאחר סיום תקופת האבטלה.

2.         להלן פירוט עיקרי העובדות על פי פסק דינו של בית הדין האזורי:

א.        המערער מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו פוטר ביום 11.2.01.

ב.         ביום 15.3.01 החל המערער להתייצב בשירות התעסוקה, כך שהתאריך הקובע לגביו היה ה-1.3.01, וזכאותו לדמי אבטלה ללא צבירת תקופת אכשרה נוספת יכולה היתה להתממש אך ורק עד ליום 28.2.02 [סעיפים 158 ו-171 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) .

ג.         ביום 12.7.01 הופנה המערער לקורס הנדסת תוכנה שבוטל.

ד.         ביום 27.1.02 הופנה המערער לקורס תקשורת מחשבים, בו הוא למד מיום 28.1.02 ועד ליום 18.4.02 (להלן - הקורס הראשון) למערער שולמו דמי אבטלה עבור תקופת לימודיו בפועל בקורס הראשון, מעבר לשנת האבטלה הראשונה מכיוון שהוא החל ללמוד במסגרת  אותו הקורס במהלכה של אותה שנה.

ה.        משהתברר כי קורס תקשורת מחשבים, אינו מתאים למערער, אישרה ועדת חריגים של שירות התעסוקה בהחלטתה מיום 28.4.02, הפנייתו לקורס תכנות. קורס התכנות נפתח ביום 7.7.02 ונמשך עד ליום 19.2.03. המערער למד באותו קורס כל תקופת הימשכו, (להלן - הקורס השני).

3.         טענת המערער היתה לזכאות לדמי אבטלה על פי סעיף 173 לחוק גם בתקופת לימודיו בקורס השני, למרות שאותו קורס החל למעלה מארבעה חודשים לאחר שהסתיימה שנת האבטלה הראשונה והוא חדל להיות "זכאי לדמי אבטלה" על פי סעיף 173 לחוק.

4.         בית הדין האזורי דחה כאמור את תביעת המערער, ובדיון בקדם הערעור על פסק דינו, הוסכם על הצדדים כי המערער יגיש סיכומיו בכתב ובאת כח המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תכתיב לפרוטוקול את סיכומיה למועד שיקבע. לאותו מועד יהא המערער רשאי להגיב לסיכומי המוסד, ופסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך סיכומי הצדדים וכל החומר שבתיקי בית הדין.

5.         עיקר טיעונו של המערער בסיכומיו היה, כי שירות התעסוקה הפנהו בטעות לקורס הראשון שלא התאים לו, ולכן יש לראותו כמי שהחל את הקורס השני במועד המקנה לו זכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית; שכן הוא יכול היה להשתלב באחד מקורסי התיכנות שנפתחו בשנת האבטלה הראשונה ולפני ה-28.2.02 אלמלא טעות שירות התעסוקה בהפנייה.

6.         באת כח המוסד טענה מאידך, כי משהחל המערער את הקורס השני חודשים רבים לאחר סיום שנת האבטלה הראשונה ומיצוי זכויותיו- הוא איננו זכאי לדמי אבטלה בתקופת היותו בקורס השני. מעבר לכך המערער לא הוכיח טעות של שירות התעסוקה בעצם הפנייתו לקורס הראשון שבוטל, וסיבת האיחור בתחילת הקורס השני אינה מקנה לו זכאות.

7.         אשר לדעתנו -

א.        זכאות המערער לדמי אבטלה על פי סעיף 173 לחוק בתקופת ההכשרה המקצועית צריכה להיבחן כזכאות על פי דין ולא בהתאם לתקנות בדבר הענקה מטעמי צדק, משלא הוגשה תביעה להענקה מטעמי צדק ואין בית הדין נדרש לתביעה שלא הוגשה למוסד ולא הוכרעה על ידי פקיד התביעות.

ב.         אשר לזכאות המערער על פי דין, אזי העובדה כי במהלך הקורס הראשון הוברר כי המערער אינו מתאים לו - אין משמעה כי ההפנייה אליו מלכתחילה יסודה בטעות. לעניין זה לא מצאנו מקום להתערב במימצא העובדתי של בית הדין קמא בפסק דינו.

ג.         אפילו היתה נופלת טעות בהפניית שירות התעסוקה את המערער לקורס שאינו מתאים לו - גם אז עדיין אין משמעות הדבר, כי הוא זכאי לדמי אבטלה בגין קורס אחר שהחל לאחר תום שנת האבטלה הראשונה; וביחוד, משעבור תקופת לימודי המערער בקורס שהתברר בדיעבד כלא מתאים - שולמו לו דמי אבטלה.

ד.         טעות של שירות התעסוקה בהפניית המערער לקורס שאינו מתאים לו - אין משמעה שדמי האבטלה ששולמו לו בגינו שולמו שלא כדין, ואין היא מקנה זכאות לקבלת דמי אבטלה בניגוד לדין; כשם שאין היא מקנה למוסד את הזכות על פי סעיף 315 לחוק לדרוש מהמערער החזר הגימלה ששולמה לו עבור אותו קורס שלא התאים לו.

8.         סוף דבר - הערעור נדחה בזאת ללא צו להוצאות.