פסק-דין בתיק עבל 310/07

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עדנה קוטן; בל 795/05) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בטנטון ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק).

            עיקר העובדות ופסק דינו של בית-הדין האזורי:

2.         על העובדות הבאות אין חולק:

א.   המערער יליד 1950.

ב.   בין השנים 1983 ל-2001 עבד המערער כמסגר במשך חמישה ימים בשבוע, 6-4 שעות עבודה ביום. בעבודה זו נחשף המערער לרעש מזיק.

ג.    המערער השתמש באמצעי מיגון לסירוגין.

ד.   המערער פנה לטיפול רפואי עקב ליקוי השמיעה בשנת 2003 למרות שהוא טוען שהחל לסבול מליקוי שמיעה שנים קודם לכן.

3.         תביעתו של המערער למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוי בשמיעה ובטנטון  כפגיעה בעבודה נדחתה בטענה כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל. על החלטה זו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי, בדרישה להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה בדרך של מחלת מקצוע או מיקרוטראומה. בית הדין האזורי מינה את ד"ר א. ברקו כמומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן גם המומחה) לשם מתן חוות דעת בשאלות שבמחלוקת באשר לליקוי השמיעה והטנטון.

4.         בחוות דעתו מיום 17.7.06 קבע המומחה באשר לליקוי השמיעה, כי " סביר שהליקוי בשמיעתו נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש במהלך עבודתו". כן קבע המומחה כי ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער התפתח לפי הלכת המיקרוטראומה.

עם זאת, באשר לתלונות המערער בדבר הטנטון, קבע המומחה כי " אי אפשר לקבל את תלונתו הסובייקטיבית על טנטון מהטעמים הבאים: 1. רישומים על טנטון רק מ-2003, שנתיים לאחר גמר חשיפתו לרעש. 2. מוסר ב-2003 על טנטון לא קבוע".

5.         המוסד לביטוח לאומי הפנה למומחה שאלות הבהרה באשר לקביעתו בנוגע לליקוי השמיעה. המומחה חזר וקבע בתשובותיו כי " לתנאי העבודה היתה השפעה עיקרית על התפתחות ליקוי השמיעה, ממנו סובל". המערער בחר שלא למסור שאלות הבהרה למומחה.

לאחר קבלת התשובות, ועוד טרם מתן פסק הדין, החליט המוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל המערער כפגיעה בעבודה, אך המשיך לעמוד על דחיית התביעה בגין הטנטון.

6.         המערער טען בפני בית הדין האזורי כי המומחה החמיר עמו בחוות דעתו. כן טען המערער כי בנוסח החוק החל עליו, טרם נחקק סעיף 84א לחוק, אין התייחסות לטנטון, והיא קיימת רק בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. לטענתו, הסמכות הבלעדית ליישום התקנות נתונה לועדה הרפואית בלבד. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה בעניין הטנטון.

7.         בית הדין האזורי קבע כי בסמכותה של הוועדה הרפואית לקבוע האם נותרה למבוטח נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה שהוכרה ככזו, וככל שנותרה נכות, על הוועדה לקבוע את שיעורה. בית הדין אימץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, וקבע כי המערער לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין הטנטון. נקבע כי המומחה שלל במפורש את הקשר הסיבתי, וקביעתו חד משמעית בעניין. כן ציין בית הדין האזורי כי המערער לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ולא הגיש חוות דעת רפואית הסותרת את המסקנה בחוות דעתו של המומחה. על כן, דחה בית הדין האזורי את תביעתו של המערער בכל הנוגע לטנטון, בלי מתן צו להוצאות. מכאן הערעור שבפנינו.

הליך הערעור:

8.         המערער מלין בפנינו על קביעת בית הדין האזורי באשר לטנטון ובאשר להוצאות המשפט. המערער חזר על טענתו לפיה על הוועדה הרפואית להכריע בעניין קיומה של תלונה בדבר טנטון. כן טוען המערער כי כאשר עקומת השמיעה אופיינית לפגיעת רעש אזי אין אפשרות לשלול את תלונת הטנטון, וכי מחוות דעתו של המומחה לא ניתן להסיק כי נשלל הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הטנטון. לטענתו יש לדחות את המסקנה אליה הגיע המומחה, ואין לקבל את נימוקיה, הואיל והוא מציב תנאים להכרה בתלונת טנטון שלא היו קיימים לפני כן, ונקבעו רק בסעיף 84א לחוק, אשר אינו חל בעניינו של המערער. המערער מוסיף וטוען, כי המומחה קבע בחוות דעת בתיק אחר (בל 691/06) מסקנות אחרות ברקע עובדתי דומה.

9.         בדיון קדם הערעור שנערך בפניי, הסכימו הצדדים כי ב"כ המערער יפנה שאלות הבהרה למומחה. שאלות ההבהרה הועברו למומחה בהחלטה מיום 17.9.07, ונוסחן כדלקמן:

"א. האם קביעותיך ש'לא ניתן לקבל את תלונתו הסובייקטיבית על טנטון' ושהמערער 'מוסר ב-2003 על טנטון לא קבוע', משמען שאין לפסוק למערער אחוזי נכות בגין הטנטון (בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות)) או משמען הוא שלא קיים קשר סיבתי בין הטנטון לבין החשיפה לרעש מזיק בעבודה?

ב.   האם ניתן לשלול בוודאות קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין הטנטון עליו מתלונן המערער לבין חשיפתו לרעש מזיק? במידה והתשובה חיובית, נא לפרט מדוע תוך התייחסות לעובדות שלהלן: