פסק-דין בתיק עבל 250/07

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר מלחם מחמוד ומר פרי ישי; בל 2338/04) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

עובדות המקרה והשתלשלות ההליך בבית הדין האזורי :

2.         המערער, יליד 1947, עבד מחודש מאי 1990 במפעל "מילובר" ומשנת 1996 עובד ב"מכון תערובת כפר יהושע". במהלך עבודתו עבד המערער בסמוך למכונות אשר היו מפיקות רעש מזיק, כאמור בקביעת עובדות המקרה המפורטות בסעיף 3 לפסק דינו של בית הדין האזורי. תביעתו למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין ירידה בשמיעה נדחתה בהודעת פקיד התביעות מיום 15.2.04. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.

3.         בית הדין האזורי מצא כי מתקיימים היסודות העובדתיים הנדרשים לבחינת התביעה על דרך של מיקרוטראומה , ומינה את פרופ' דב אופיר כמומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן גם המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער, לטענתו.

4.         בחוות דעתו מסר המומחה כי אין למערער ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור, אך יש לו ליקוי שמיעה זעיר ולא סימטרי בתדרים הגבוהים. על פי המומחה " ליקוי זעיר זה יכול להתאים לממוצע הצפוי בגילו של התובע". המומחה קבע כי ליקוי השמיעה של המערער לא נגרם מרעש, וכי " המצב הקיים הוא, קרוב לודאי, תוצאת גילו של התובע".

5.         בעקבות חוות הדעת, הפנה ב"כ המערער למומחה שאלות הבהרה בזו הלשון:

א.   האם לשיטתך כל ליקוי זעיר, לא סימטרי, בתדרים 8000 - 6000 הרץ אינו יכול להתאים לליקוי כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק?

ב.   האם נכון לומר, כי על סמך הבדיקה מיום 10/07/03 נצפה ליקוי שמיעה 4000 - 3000 העולה על 20 דציבל?

ג.    מה הם אותם תדרי דיבור אליהם אתה מכוון בסעיף 3 לחוות דעתך?

ד.   האם, לשיטתך, ולאור גישתך המקצועית, רק פגיעה בתדרי הדיבור מקיימת את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודה ברעש לבין נזק בשמיעה כתוצאה מרעש?

ה.   מה כוונתך בסעיף 8 לצמד המילים "קרוב לודאי"?

ו.    האם לדעתך וגישתך, כל מומחה אחר בתחומך, יגיע למסקנה אליה הגעת, או שמדובר באסכולה או גישה ותפיסה שונה?"

6.         המומחה השיב לשאלות ההבהרה הנ"ל כך:

א.   על פי בדיקת השמיעה מיום 10/7/03 לתובע ליקוי שמיעה זעיר, לא סימטרי, בתדרים 8000-6000 הרץ. החשיפה לרעש היא בדרך כלל שווה בשתי האוזניים. האם יש משהו בתנאי העבודה של התובע היכול להסביר נזק מרעש רק באוזן ימין?

ב.   נכון.

ג.    תדרי הדיבור הם התדרים 2000, 1000, 500 הרץ.

ד.   אין מדובר בגישתי המקצועית אלא בהוראות החוק. על פי סעיף 84א'. לחוק הביטוח הלאומי, רואים בליקוי השמיעה תוצאה של פגיעה בעבודה אם כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים. כושר השמיעה של התובע בתיק זה לא פחת, על פי בדיקת SRT , מ-20 דציבל.

ה.   בביולוגיה בכלל, וברפואה בפרט, אין ודאות של 200%. (כנראה שאפילו לא במתמטיקה). על כן כל מה שאני אומר הוא בסבירות גבוהה, וזאת כוונתי במשפט: "המצב הקיים הוא, קרוב לודאי, תוצאת גילו של התובע".

ו.    חוות דעתי מוסברת ומנומקת היטב, לדעתי. על כן אני סבור כי כל מומחה אחר יגיע למסקנה אליה הגעתי".