פסק-דין בתיק עבל 238/05

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית השופט הראשי איטה קציר ונציגי הציבור מר שמואל גולן ומר עמי בריל; ב"ל 4302/00), בו נדחתה תביעת המנוח ד"ר מרקוביץ זכרו לברכה (להלן - המנוח) להכיר באוטם שריר הלב שפקד אותו ביום 28.11.98, כתאונת עבודה.

2.         עובדות המקרה, כפי העולה מפסק הדין קמא

                    א.        המנוח, יליד 1.1.1951, רופא מומחה בתחום הגינקולוגיה והמיילדות ומקום עבודתו היה בבית החולים הממשלתי בנהריה (להלן - בית החולים).

                     ב.         בתאריך 28.11.98 (יום שבת) שימש המנוח כרופא כונן במחלקת נשים/יולדות בבית החולים.

                      ג.         יש לציין, כי מיום 25.11.98 סבל המנוח מחולשה, עייפות, שיעול עקשני, חום ונזלת ויתכן שהיה חולה בשפעת, אך המנוח סרב לפנות לרופא לקבלת טיפול רפואי, והמשיך ללכת לעבודתו כרגיל, ורק בלע כדורי אקמול.

                     ד.         ביום  28.11.98 חדר הלידה היה מלא ביולדות עם בעיות רפואיות וד"ר אלכסנדר פיברוקין, הרופא התורן, התקשר החל משעה 09.00 בבוקר ואילך פעמים רבות למנוח כדי לקבל ממנו הנחיות דחופות לצורך הטיפולים בבעיות הרפואיות שהתעוררו.

                    ה.        סמוך לשעות הצהרים, הגיע המנוח לביקור בחדר המיילדות והחליט על ביצוע חירום של ניתוח קיסרי בגלל מצוקת עובר וסכנה לחיי האם. יש לציין, כי לפני שהמנוח הגיע לביקור בחדר היולדות, הוא התקשר טלפונית לסגנית מנהלת המחלקה ודיווח לה שאיננו חש בטוב, אך סרב שתחליפו בכוננות.

                      ו.         המנוח נכנס ביחד עם ד"ר פיברוקין לחדר הניתוח. על פי ההנחיות אסור היה לד"ר פיברוקין לנתח לבד מבלי שיהיה נוכח במקום רופא בכיר, זאת, כיוון שעדיין חסרה לו המומחיות. ד"ר פיברוקין ניתח את היולדת בנוכחות המנוח.

                     ז.         במהלך הניתוח חש המנוח ברע, עזב את חדר הניתוח ונשכב על אלונקה בחדר ההתאוששות. המנוח היה בשלב זה חיוור במיוחד, נראה סובל והחזיק את ידו על החזה, ואף אמר לאחות רות טורק, כי הוא חש ברע ויש לו כאבים בחזה.

                    ח.        המנוח נשאר במקום עד לסיום הניתוח על ידי ד"ר פיברוקין. האחות טורק הציעה למנוח להיבדק מיד בחדר המיון - אך הוא סרב בנימוק שאשתו ממתינה לו בבית.

                    ט.        לאחר מכן המנוח חזר לביתו כשהוא חיוור ומותש, הייתה לו סחרחורת והוא חש בכאבים בכל הגוף, בחזה ובגב. תחילה ייחס את הכאבים לשפעת, אחר - כך לבעיית אולקוס ממנה סבל בצעירותו. כשהכאבים בחזה החמירו והמנוח הקיא, הוא בדק לעצמו את הדופק ונוכח לראות שהדופק שלו - לא סדיר. רק אז  ביקש מאשתו לקחתו לבית החולים.

                      י.         במהלך הנסיעה לבית החולים איבד המנוח את הכרתו. בבית החןולים בוצעה בו החייאה ארוכה, הדופק חזר, אך המנוח לא שב להכרתו מאותו המועד ועד למותו באפריל 2004.

                   יא.       המנוח לקה בעבר באוטם סרעפתי בתאריך 30.12.96 במהלך שירות מילואים פעיל. מאז המנוח חש בטוב ולא עישן.

3.         בית הדין האזורי קבע כי ביום קרות האוטם עבר המנוח אירוע חריג ומינה את פרופ' אנדרי קרן כמומחה יועץ - רפואי (להלן - המומחה) מטעמו. בחוות דעתו מיום 17.12.03 קבע המומחה בהסתמך על עברו הרפואי של המנוח, כי  "אין לדעתי קשר סיבתי בין האירועים בעבודה להופעת האוטם החריף של שריר הלב".

            בתשובתו לשאלות ההבהרה מיום 20.9.04 חזר המומחה על האמור בחוות דעתו, ובלשונו - "אני מגיע למסקנה חד משמעית שהאירוע הכללי החריף נבע ממהלך טבעי  של מחלתו של התובע, ללא קשר לתנאי עבודתו".

            עם זאת, בתשובתו מיום 12.12.04 לשאלות הבהרה נוספות, ובהתייחס לחוות דעתו מן העבר, הוסיף המומחה, כי "נראה לי שבעת מתן התשובות לשאלות ההבהרה היה מקום לגלות מידת יתר של זהירות ולהכיר בעובדה, שלא ניתן לשלול לחלוטין השפעה מזערית ככל שתהיה, של האירועים בעבודתו של התובע על הופעת האוטם החריף של שריר הלב. זאת, מאחר והארוע הכלילי החריף החל במהלך "הארוע החריג" בעבודה... עקב סמיכות הזמנים ההדוקה בין הארוע בעבודה להופעת הארוע הכלילי החריף, לא ניתן לשלול השפעה מסויימת של הארוע החריג על הופעת האוטם. מאידך... הערכתי היא שחשיבות האירוע החריג בעבודתו של התובע הייתה פחותה בהרבה מהנתונים הרפואיים שהיו נוכחים בו והאוטם החריף של שריר הלב היה מופיע להערכתי גם אילולי האירוע החריג בעבודתו".

            על סמך חוות דעתו של פרופ' קרן דחה בית הדין את התביעה.

4.         אלמנת המנוח וילדיו ערעורו על פסק הדין. הם בקשו להכיר באוטם כבתאונת עבודה בהסתמך על תשובתו האחרונה של פרופ' קרן לשאלות ההבהרה. בנוסף הם טענו כנגד חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ששינה דעתו, ומעבר לזאת הם בקשו להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות. המוסד לביטוח לאומי מצידו סמך טיעונו על פסק דינו של בית הדין האזורי.

5.         לאחר שעיינו בכלל החומר שבפנינו, בטענות הצדדים ובחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות הבהרה, סבורים אנו, כי יש להשיב את ההליך לבית הדין האזורי, למינוי מומחה יועץ - רפואי נוסף, הקרדיולוג פרופ' וולטר מרקביץ מבית החולים רמב"ם בחיפה. זאת, לאור הספק שנותר לאחר קבלת חוות דעתו של פרופ' קרן, בשאלה מה היתה תרומת הארועים בעבודה על מועד קרות האוטם.  המומחה ישאל את השאלות הצריכות לעניין הקשר הסיבתי והייחוס של אוטם שריר הלב לארוע בעבודה, ובכלל זה ישאל: