פסק-דין בתיק עבל 234/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר חיים רצבי ומר שמריהו ברט; בל 2913/03) שדחה את תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בגבו כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי).

2.         הרקע העובדתי פורט היטב על ידי בית הדין האזורי כדלקמן:

"4.       התובע, יליד שנת 1937, הוא מסגר.

5.         התובע עבד כמסגר (בצורות עיסוק שונות, כעצמאי וכעובד) משנת 1960 ועד שנת 1995.

6.         מרבית עבודתו של התובעי בוצעה במחצבות. לשם הגעה למקום העבודה נסע התובע בדרך משובשת, מהכניסה למחצבה ועד ההגעה לאתר העבודה. כך גם היה לשם החזרה מאתר העבודה במחצבה ועד היציאה מן המחצבה. לעתים, היה על התובע לצאת מהאתר גם באמצע יום העבודה ולשוב אליו באמצע יום העבודה, כך שהיו ימים שבהם התובע נסע בדרכים המשובשות יותר מאשר פעמיים.

7.         באתרי העבודה עסק התובע בעיקר בבניית קונסטרוקציות מתכת כבדות, שמשקלן הכולל מגיע לעשרות טונות. לשם העבודה היה התובע נוהג להרים חלקי מתכת במשקלים שונים; אם הוא הצליח להרים את המשאות בעצמו הוא עשה כך, ואם לאו - הוא נעזר בעובדים נוספים, או במנופים (יעילות העבודה חייבה לתת עדיפות לאפשרות הרמת משאות באופן ידני ולא באמצעות מנוף).

8.         לשם ביצוע חלקים שונים מהעבודה (חיתוך ברזל באמצעות מכשיר כבד וכן חלק מהריתוכים), היה על התובע לעבוד בתנוחות שבהן הגב מכופף תוך כדי ביצוע עבודה מאומצת.

9.         במהלך שנות עבודתו (לא הוברר מתי בדיוק) החל התובע לסבול מכאבי גב.

10.       בשנת 1994, התובע נפל מכסא, ונפגע בגבו. הוא הגיש לנתבע תביעה להכרה בכך כפגיעה בעבודה, אך תביעתו נדחתה, בשל הטענה שהליקוי בגבו של התובע נובע מתהליך מצטבר.

11.       בשנת 1995, עבר התובע ניתוח בגבו. לאחריו - בשל מצב הגב - התובע הפסיק לעבוד".

3.         בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע כי לא התקיימה תשתית עובדתית מספקת לשם בחינתה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה וזאת בהעדר הוכחה לפעולות חוזרות ונשנות אותן מבצע המערער במסגרת עבודתו.

            על כך הערעור שבפנינו.

4.         בישיבת קדם הערעור ביקשה באת כוח המוסד לביטוח לאומי לבדוק עמדת המוסד לביטוח לאומי לגבי מינוי מומחה רפואי בכל הקשור לפעולות ההתכופפות של המערער היה ולא תהא הסכמה, הצדדים יסכמו טענותיהם בכתב.

            באת כוח המוסד לביטוח לאומי הודיעה כי אינה מסכימה למינוי מומחה רפואי וסיכמה טענותיה בכתב ובא כוח המערער היפנה אותנו להודעת הערעור המפורטת וביקש כי נראה בה סיכומים מטעמו.

5.         בא כוח המערער טען כי גם אם המערער ביצע פעולות מגוונות הרי שהמשותף להן היה הרמת משאות ועבודה בתנאי התכופפות חוזרות ונשנות ולכן על פי התשתית העובדתית הזו היה מקום למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

            באת כוח המוסד לביטוח לאומי השיבה כי המערער ביצע פעולות שונות ומגוונות שכל אחת בוצעה בתדירות משתנה. המערער אף השתמש במכשירים שונים על פי צרכי העבודה ולכן צדק בית הדין האזורי שדחה את התביעה.

דיון והכרעה

6.         המערער בתצהירו מחלק את עבודתו לשלושה סוגים. האחד - הרמת משאות כבדים השני - התכופפויות  והשלישי - נסיעות בדרכי עפר.

            מתיאור עבודתו בתצהיר עולה כי המערער אכן עבד עבודה פיזית קשה כמסגר רתך במשך שנים ארוכות, אולם לא ניתן ללמוד מקריאת תצהיר ועל תכיפות הפעולות החוזרות ונשנות במסגרת יום העבודה ומה היקף כל אחד מסוגי הפעולות במסגרת יום העבודה. התיאור מלמד על פעולות מגוונות קשות, אך אינן עונות על התנאים הנדרשים להפעלת תורת המיקרוטראומה כאשר מדובר בפגיעה בגב. ועל כן, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת להחלת תורת המיקרוטראומה בעניינו של המערער. אופי עבודתו של המערער דומה לאופי עבודות רבות בהם כבר קבענו כי גם אם מדובר בפעולות פיזיות קשות לא תמיד הן תהוונה בסיס להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.