פסק-דין בתיק עבל 224/07

השופט עמירם רבינוביץ

1.         פתח דבר

ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 001293/04; השופט אלכס קוגן ונציג הציבור מר יגאל צדוק), אשר דחה את תביעת המערער לתשלום גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש אוגוסט 2003 ועד לחודש דצמבר 2003 (להלן - התקופה הקובעת).

2.         הרקע העובדתי

א.        המערער הגיש תביעה לגמלת הכנסה בתאריך 21.9.1999.

ב.         התביעה אושרה על ידי המשיב (להלן - המוסד) החל מיום 1.8.1999 על בסיס הנתונים, לפיהם המערער הוא מחוסר עבודה ואשתו אם לילדים.

ג.         בתאריך 20.10.2002 נתקבל עדכון ממשרד הפנים, לפיו המערער ואשתו התגרשו. בעקבות מידע זה שולמה למערער גמלת הבטחת הכנסה כיחיד ואב לשני ילדים.

ד.         בתאריך 2.9.2003 בוצעה חקירה על ידי חוקר מטעם המוסד. לטענת המוסד, החקירה גילתה כי המערער ורעייתו גרים יחדיו. לאור האמור, הוזמן המערער לחקירה בסניף המוסד ביום 3.9.2003 וסירב לחתום על הצהרה שנגבתה ממנו באותו המעמד. משכך, ביום 24.9.2003 נשללה זכאותו של המערער לגמלת הבטחת הכנסה בנימוק שסירב לחתום על ההודעה שנגבתה ממנו על ידי חוקר המוסד. המוסד ביסס את דחיית התביעה על סעיף 21 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה או החוק).

ה.        בתאריך 27.10.2003 נדרש המערער על ידי המוסד להמציא מסמכים, בין השאר, לגבי הרכב בו נהג שמספרו 2474284 (להלן - הרכב). בתאריך 9.11.2003 השיב המערער על דרישה זו, כי אין לו רכב ולכן אינו יכול להמציא את המסמכים הנוגעים לרכב.

ו.         בתאריך 8.12.2003 הודיע המוסד למערער, כי נאלץ לדחות את תביעתו בשל אי המצאת מסמכי הרכב. בתאריך 13.1.2004 הגיש המערער הצהרה, בה מסר פרטים על ביטוח הרכב בו נהג וציין, כי הרכב אינו שייך לו, וכי נהג ברכב מספר פעמים בלבד. המערער גם צרף את רישיון הרכב ואת ביטוח החובה שלו.

ז.         מתעודת ציבור שנתנה עובדת המוסד, הגב' טובה כהן, ביום 8.6.04 עולה כי, המערער הוזמן על ידי החוקר לחקירה בסניף ובסיום החקירה סירב לחתום על ההצהרה שמסר, לכן נדחתה תביעתו בתאריך 24.9.2003 לפי סעיף 21 לחוק. עוד צוין באותה תעודה, כי התובע המציא את מסמכי הרכב בתאריך 13.1.04 ומתוכם עולה, כי "הרכב לא שולל גמלה לתקופה רטרואקטיבית והדחייה נשארה בעינה לפי סעיף 21".

            בתאריך 8.1.2004 הגיש המערער תביעה חוזרת כיחיד ואב לילדים ותביעתו אושרה החל מיום 1.1.2004.

3.         ההליך בבית הדין האזורי

א.        בכתב הגנה טען המוסד, כי תביעתו של המערער נדחתה הן עקב אי שיתוף פעולה עם חוקר המוסד והן עקב אי המצאת מסמכים שלבסוף הומצאו. יודגש, כי לא נטענה שום טענה לגבי השימוש ברכב.

ב.         בית הדין האזורי מצא שהמוסד דחה את תביעת המערער משלוש סיבות: שימוש קבוע ברכב; מגורים משותפים עם גרושתו; אי שיתוף פעולה עם חוקר המוסד ואי המצאת מסמכים.

ג.         בית הדין האזורי ביסס את פסק דינו על האמון שרכש לעדות חוקר המוסד מחד, לעומת הסתירות שמצא בעדות המערער מאידך, הן ביחס לשימוש הקבוע ברכב, הן ביחס למגורים המשותפים עם גרושתו והן ביחס לסיבות אי חתימתו על ההודעה שגבה ממנו חוקר המוסד.

4.         טענת הצדדים בערעור

א.        המערער טען, כי מסקנתו של בית הדין האזורי לפיה המשיך להתגורר עם גרושתו עומדת בסתירה לעובדה שהמוסד משלם לגרושתו מזונות; הטענה לאי שיתוף פעולה עם המוסד, שבאה לידי ביטוי בסירובו לחתום על ההודעה אינה נכונה, באשר הוא סרב לחתום על מסמך הכתוב בכתב יד בעברית, מפני שאינו קורא טוב כתב יד בעברית; המסמכים הוגשו באיחור בשל שביתה ממושכת; האדם שנטען כי המערער השתמש ברכבו אינו מתגורר במרחק 2.5 ק"מ ממנו אלא 250 מטרים בלבד.

ב.         המוסד תמך בטיעוניו בכתב  בפסק דינו של בית הדין האזורי. לעומת זאת, בעת הדיון בערעור אמר בא כוח המוסד, כי דחיית התביעה הייתה בעיקר בגין אי שיתוף פעולה של המערער עם המוסד, וכי אין לו שום ראיה מכרעת לגבי השימוש ברכב וגם לגבי קיום משק בית משותף.

5.         הכרעה