פסק-דין בתיק עבל 224/06

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית השופט הראשי איטה קציר ונציגי הציבור מר שמואל ויצנר ומר איסר זלצמן; בל 1704/04) בו נתקבלה באופן חלקי בלבד תביעת המערער לקבוע את שיעור הכנסותיו המחייבות בדמי ביטוח לאומי לשנת 2002, באופן שהכנסות המערער משכירות הנכס יחולקו באופן שווה בינו לבין אשתו, ודמי הביטוח הלאומי ישולמו בהתאם.

2.      הרקע העובדתי, כפי שקבעו בית הדין האזורי, הינו כדלקמן:

         א.        המערער נשוי לאשתו, גב' רות סגל (להלן- אשתו או גב' סגל) משנת 1962.

          ב.         בשנת 1992 רכשו המערער ואשתו נכס מקרקעין בחיפה (להלן- הנכס), אשר נרשם על שם המערער בלבד, אף על פי שלמעשה, אשתו הייתה הבעלים של מחצית הנכס. המערער השכיר את הנכס, והיה חתום על חוזה השכירות.

           ג.         ביום 1.7.2002 העביר המערער את הבעלות בנכס לידי אשתו, ללא תמורה. עסקה זו אושרה לרישום אצל רשם המקרקעין ביום 11.2.2004.

          ד.         ביום 29.10.2003 שלח המוסד למערער דרישה לתשלום דמי ביטוח לתקופה שבין החודשים יולי עד דצמבר 2002, בגין ההכנסות שקיבל משכירות הנכס, על פי השומה הסופית שנקבעה למערער במס הכנסה.

3.      נציין, כי ברקע תביעתו של המערער, עמד התיקון הזמני לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן- החוק), אשר תוקן במסגרתו של חוק תוכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002, לפיו, לעניין סעיף 348 לחוק, שעניינו חישוב דמי הביטוח הלאומי, בוטלה תקרת המקסימום לתשלום דמי ביטוח לתקופה שמיום 1.7.2002 ועד ליום 31.12.2003.

4.      פסיקתו של בית הדין האזורי:

         א.        גדר המחלוקת שעמדה בפני בית הדין האזורי הייתה, האם יש לייחס את ההכנסה משכירות הנכס למערער או לאשתו, לאחר התאריך 1.7.2002.

          ב.         בית הדין האזורי דחה את טענת המוסד לפיה העובדה שהמערער העביר את הנכס לאשתו דווקא ביום 1.7.2002 מצביעה על העברה פיקטיבית לצורך התחמקות מתשלום דמי ביטוח לאומי על ההכנסות משכירות הנכס. בית הדין האזורי קבע כי למערער זכות לגיטימית לכלכל את צעדיו הכלכליים בדרך של תכנון מס.

           ג.         לעניין הגדרתו של המערער לפי סעיף 345 לחוק העוסק ב"חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר" קבע בית הדין האזורי, כי המערער נחשב כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, היינו- "מבוטח אחר", שכן עיקר הכנסותיו הן משכירות הנכס. על כן, חל על המערער סעיף 345(ב) (1) לחוק, הקובע כי "ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור... ".

          ד.          בדו"ח על ההכנסות בשנת המס 2002 שהגיש המערער למס הכנסה ביום 4.9.2003, הצהיר המערער כי לאשתו אין הכנסות, וכי הדו"ח מדווח על הכנסותיו בלבד. אשתו נרשמה כבת זוג שאינה עובדת ושאין לה הכנסות.

בית הדין האזורי דחה את טענת המערער לפיה רשם את ההכנסות משכירות הנכס כהכנסותיו הוא, בשל הפיקציה שיוצרת פקודת מס ההכנסה, לפיה יש לצרף את הכנסת בן הזוג שאינה מיגיעה אישית להכנסת בן זוגו מיגיעה אישית שהיא גבוהה יותר. בית הדין האזורי קבע, כי רק לצורך חישוב המס יצרף פקיד השומה את הכנסת האישה להכנסתו של בן זוגה, אולם בדו"ח עצמו, על מגיש הדו"ח לפרט בנפרד את הכנסות כל אחד מבני הזוג, באופן המשקף נכונה את העובדות. בית הדין האזורי לא השתכנע כי המערער לא ידע על קיומה של חובה זו, לאור העובדה שמדובר באדם שמורגל בהגשת דו"חות על הכנסותיו בסוף כל שנה, ולפחות 10 שנים, מאז שהחל להשכיר את הנכס, ואשר נעזר ברואה חשבון לצורך תכנוני מס.

         ה.        לסיום קבע בית הדין האזורי, כי לאור העובדה שהזכויות בנכס לא עברו בטאבו ביום 1.7.2002, הוא יום חתימת החוזה, אלא רק בשנת 2004, הרי שאין לומר שבתקופה הנדונה היה שייך הנכס לגב' סגל. על כן, מאחר והמערער ואשתו נישאו לפני שנת 1974, הרי שחלה עליהם "הלכת השיתוף", ולכן יש לחלק ביניהם באופן שווה את ההכנסות מן הנכס, ועל דמי הביטוח להשתלם בהתאם.

5.      עיקרי טענות המערער הן כדלקמן:

         א.        טענתו העיקרית של המערער כוונה כנגד קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה יש לראות את הכנסות דמי השכירות כאילו שולמו בחלקים שווים למערער ולאשתו, שכן בתקופה הרלבנטית טרם נרשמה העברת הזכויות בנכס על שמה של גב' סגל אצל רשם המקרקעין. המערער טען לעניין זה, כי המועד הקובע לעניין תשלום דמי ביטוח אינו מועד העברת הנכס אצל רשם המקרקעין, אלא על פי הפסיקה, ניתן לראות במקבל הזכויות בנכס כבעל הנכס, כבר במועד ההתקשרות בהסכם. זאת, לאור העובדה שהזכות לקבלת דמי השכירות הומחתה לאשתו בכתב המחאה, אשר אושר על ידי שוכר הנכס, החל ממועד מתן הזכויות בנכס, ביום 1.7.2002, וללא תלות בהעברת הרישום בנכס על שמה. גם בפועל, שולמו דמי השכירות בנכס לאשתו של המערער החל מתאריך זה, ולמערער לא היה כל חלק בהכנסה זו.

          ב.         המערער אינו עונה על הגדרת "עצמאי" המופיעה בסעיף 1 לחוק, והוא אף אינו "מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי", ועל כן סעיף 345 לחוק כלל אינו חל עליו.

           ג.          לא קיימת כל חובה חוקית לפרט בדו"ח השנתי המוגש למס ההכנסה את הכנסות בן הזוג בנפרד, ועל כן אין כל נפקות לאופן עריכתו של הדו"ח באשר לקביעת דמי הביטוח הלאומי שעל המערער לשלם.