עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
224-05
20/12/2005
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. רמי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
דוד ציצוביץ
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עמי רוטמן
|
| פסק-דין |
השופט רמי כהן
1. תביעתו של מר
דוד ציצוביץ (להלן: "המערער") להכרה במחלת הסוכרת בה לקה כנובעת מ"פגיעה בעבודה", כמשמעה בסעיף 79
לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה -1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי")
, נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב -יפו (השופטת מיכל לויט; בל 369/95). מכאן הערעור שבפנינו.
רקע עובדתי ופסיקתו של בית הדין האזורי:
2. להלן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים אשר על יסודן מינה בית הדין האזורי את
פרופ' שמעון גליק כמומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן: "המומחה"):
"א. התובע [המערער בפנינו], יליד 1929, הינו גימלאי. הוא שימש בעבר כמזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות, לחטיבת עובדי 'המשקם'.
ב. ביום 9.3.93 השתתף התובע בתוקף תפקידו בדיון עם הנהלת חברת 'המשקם'.
בדיון נכחו יו"ר הדירקטוריון, עו"ד מטעם החברה, מנהלת אגף השיקום - כל הצוות הבכיר של הנהלת 'המשקם'.
נושא הדיון התמקד באי קיום ההסכם הקיבוצי, פגיעה בעובדים, אי תשלום דמי הבראה ותוספות יוקר, איום על פיטורי עובדים, סגירת דלתות המפעלים וכיוצא בזה עניינים מקצועיים הנוגעים לתפקיד התובע.
התובע השתתף בדיון מטעם העובדים וכן נכח בו מזכ"ל האיגוד המקצועי מטעם ההסתדרות, מר חיים אביבי.
ג. הדיון החל בהצגת התביעות של העובדים על ידי התובע, התפתח קרב מילולי קשה בו הטיח יו"ר הדירקטוריון בתובע האשמות קשות ואף צעק עליו, דפק על השולחן בחזקה וצעק עליו שיסתלק מהמשרד.
תוך כדי הוויכוח הרגיש התובע ברע, פיו התייבש, הוא החוויר ובעקבות כך לא יכול לדבר ויצא מחוץ למשרד.
לעדות התובע, מעולם לא היתה לו התרגזות כזו, דבר כזה, שאדם יצעק עליו וידפוק כך על השולחן בנוכחות אנשים שאיתם עבד בהרמוניה שנים רבות (יו"ר הדירקטוריון שימש אז תקופה קצרה בתפקידו).
התובע התיישב בחוץ, לא יכול היה לזוז. אחריו יצא מר אביבי ולקח אותו במונית מהמשרד.
ד. אמנם היו הרבה ישיבות מסוג זה שבהן התובע התווכח והתרגז, הוחלפו דברים קשים ואף אמרו לתובע לצאת, אלא שבאותה ישיבה, בניגוד לפעמים קודמות בהן חזר התובע לדיון לאחר שמר אביבי הרגיע אותו, התובע לא רצה להיכנס חזרה לדיון. מר אביבי והתובע לקחו מונית וחזרו למשרד.
החריג במקרה זה היה שהתובע היה כועס יותר מתמיד ולא רצה אפילו לחזור חזרה לישיבה.
ה. התובע המשיך למחרת היום בעבודתו, עד לפרישתו לפנסיה, כשנה ותשעה חודשים לאחר מכן.
ו. כמה חודשים לאחר האירוע מיום 9.3.93 אובחן כי התובע סובל מסוכרת".
נציין, כי למומחה הומצא חומר רפואי, שהוגש על-ידי הצדדים.
3. בית הדין האזורי דחה את התביעה, תוך שאימץ את חוות-דעתו של המומחה לרבות תשובותיו לשאלות הבהרה עליהן התבקש להשיב.