פסק-דין בתיק עבל 217/05

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מרגלית פיקרסקי ונציג הציבור מר גיורא רדר; בל 990/01), בו נדחתה תביעת המערער להכרה בליקוי השמיעה ובטינטון מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה, אם כמחלת מקצוע ואם על פי תורת המיקרוטראומה. בפסק דינו נסמך בית הדין על חוות דעתו של המומחה יועץ - רפואי שמונה מטעמו, ד"ר ברקו (להלן - המומחה), אשר קבע, כי " הנתונים השמיעתיים, במקרה הספציפי שלפנינו מראים שעבד עם אמצעי מיגון לאוזניים, שסבל מליקוי שמיעה עוד לפני תחילת חשיפתו לרעש וכי סובל היום מליקוי שמיעה חמור שאינו תואם ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, ודאי לא כשעובדים עם אטמים".

2.      על פסק הדין הגיש מר ג'בארין את הערעור שבפנינו. במהלך ישיבת קדם ערעור, הסכימו הצדדים למען קצר את זמן ההתדיינות להכתיב לפרוטוקול את טענותיהם שיירשמו וייחשבו לסיכומים מטעמם, וכי פסק הדין יינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק.

3.      עיקר טיעונו של מר ג'בארין מופנה כנגד חוות דעתו של המומחה, ובלשון בא כוחו " המומחה ציין כי לא מצא במסמכים הרפואיים כל ממצאים היכולים לשפוך אור על האתיולוגיה של ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער; משכך, הרי כיצד הוא, בניגוד למומחה מטעם המערער, יכול לשלול את האפשרות שליקוי זה נבע, ולו בחלקו, מחשיפתו הממושכת מאוד של המערער במהלך תקופת עבודתו לרעש מזיק ? ואם קיים ספק בדבר, למה שספק זה לא יפעל לטובת המערער ולו באופן חלקי ?". כן נטען, כי המומחה נתן משקל יתר להודאת המערער, לפיה סבל מבעיות אוזניים עובר לתחילת עבודתו ברעש מזיק, באשר לא נמצאו אינדיקציות לכך במסמכים הרפואיים. בנוסף נטען, כי חסרו מסמכים הרפואיים, שהמומחה סבר כי יש בהם חשיבות, אך לבסוף הכריע בהעדרם.

4.      באת כח המוסד טענה, כי חוות דעתו של המומחה הינה חד משמעית ולפיה ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער אינו תואם ליקוי שמיעה מושרה רעש. כן נטען כי המומחה היה עקבי במסקנתו וכי הומצאו לו מירב המסמכים שנמצאו בידי הצדדים שבוודאי לא נפלו מן המסמכים שעמדו בפני המומחה מטעמו של המערער, פרופ' פיינמסר.     

5.      לאחר שעיינו בכלל החומר שבפנינו לרבות טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות באופן שפסק דינו של בית הדין קמא יתאשר, זאת מכח הוראת תקנה 108 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. על טעמיו של בית הדין קמא, נוסיף אך זאת:

א. כפי שציין בית הדין קמא, גם בחוות דעתו של פרופ' פיינמסר מטעם המערער, צויין כי " עקומת השמיעה הראשונה שנעשתה למר ג'יברין היתה מספר חודשים לאחר כניסתו לעבודה וכבר אז נרשמה ירידה שטוחה דו צדדית... העובדה כי מר ג'יברין הוא בן להורים שהם קרובי משפחה, העובדה שנזק שמיעתי הופיע כבר בבדיקה הראשונה לאחר כניסתו לעבודה וכי צורת העקומה הנה שטוחה כולם מטילים ספק לגבי הסיבה לנזק השמיעתי". אכן פרופ' פיינמסר ציין כי האמור אינו שולל באופן ודאי את האפשרות כי לחשיפה לרעש הייתה השפעה על ליקוי השמיעה. נכון אף, כי בתקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה),     התשי"ד - 1954, נקבעה חזקה בדבר מחלות מקצוע. בכל אלו אין כדי לסייע למערער דכאן. אין המדובר במקרה בו כפות המאזניים מאויינות באשר להסתברות כי הליקוי נגרם כתוצאה מן העבודה, או אז כל ספק צריך שיפעל לטובת המבוטח. במקרה דנן, המומחה מטעם בית הדין קבע חד משמעית כי לא מצא קשר כאמור. עיון בחוות דעת פרופ' פיינמסר מעלה כי אף הוא קובע כי הסבירות לפגיעה מושרית רעש הינה נמוכה, אם כי לא בלתי אפשרית. גם אם נצא מנקודת הנחה, כי לא ניתן לאתר באופן ודאי את סיבת הפגיעה, הרי שבדרך כלל ההכרעה האם מדובר בפגיעה הנובעת מן העבודה, צריך שתעשה בהתבסס על השאלה, "מהי הסיבה הסבירה יותר". במקרה שלפנינו כאמור קבעו שני המומחים כי הסבירות לקיום קשר סיבתי לעבודה נמוכה, והמומחה מטעם בית הדין, אשר לא מצאנו כי בקביעתו נפל פגם המחייב התעלמות הימנה ושא חוות דעתו היא המחייבת כעניין שבשגרה, קבע שלא מתקיים קשר סיבתי כאמור וכי אין כל תימוכין לאפשרות אחרת. לאור קביעה זו, הנסמכת על כלל החומר שעמד בפני המומחה, לא היה מנוס מדחיית התביעה.

ב. לא מצאנו לנכון להענות אף לסעד החלופי לו עתר המערער, קרי מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף. זאת, משלא התמלאו התנאים לכך, באשר המומחה ענה על כלל השאלות ובסס מסקנותיו על ידיעתו הרפואית והבדיקות שעמדו בפניו. אכן, המומחה לא זכה לעיין בכל המסמכים שבקש שיומצאו לו על מנת להרחיב את התמונה שבפניו. אולם, כיוון שהצדדים לא איתרו חלק ממסמכים אלו,  הרי שלא ניתן היה להביאם גם בפני מומחה אחר, לו מונה. 

6.      סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות בהליך.

ניתן היום, כ' בחשוון ה'תשס"ה (22 בנובמבר 2005), בהעדר הצדדים.

_____________      _______________     _______________________

      סטיב אדלר, נשיא        יגאל פליטמן, שופט       ורדה וירט - ליבנה, שופטת

         ______________________            _________________________

          מר יהודה יעיש, נציג עובדים                מר בנימין ליברמן, נציג מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: