פסק-דין בתיק עבל 209/07

השופט שמואל צור

1.         סעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) מסמיך את המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקשר בהסכם עם הממשלה לפיו יעניק המוסד - על חשבון הממשלה - הטבות סוציאליות לתושבי המדינה מעבר לקבוע בחוק. מכח הוראה זו חתמו המוסד והממשלה בשנת 1977 על הסכם הקובע זכויות לגמלת ניידות לתושבי ישראל (להלן - הסכם הניידות) ומכח אותה הוראה נערך בשנת 2002 הסכם נוסף בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות (להלן - הסכם ההלוואות) .

            פרשנות הוראותיו של הסכם ההלוואות הוא נושא הערעורים שבפנינו.

2.         גלית לביא (להלן - גב' לביא) היא מוגבלת בניידות בשיעור 100%. בשנת 1999 רכשה גב' לביא רכב מסוג טויוטה (להלן - הרכב הראשון) ולצורך כך קיבלה  מן  המוסד  הלוואה  עומדת  בשיעור  של  75%  מהמסים  החלים על

הרכב. ההלוואה העומדת ניתנה לגב' לביא על פי הסכם הניידות. בחודש מאי 2004 אושרו לגב' לביא הטבות לפי הסכם ההלוואות לצורך רכישת רכב מסוג "פורד אקינליק" (להלן - הרכב השני). בחודש ספטמבר 2004 החזירה גב' לביא את ההלוואה העומדת שקיבלה לצורך רכישת הרכב הראשון.

            בקשר לכך עמדו לדיון בבית הדין האזורי שתי שאלות הקשורות לזכויותיה של גב' לביא לפי הסכם ההלוואות.

3.         האם הגב' לביא היא במעמד של "רוכש רכב לראשונה"

השאלה האחת שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה האם גב' לביא היא במעמד של "רוכש רכב לראשונה " הזכאי, לפי הוראות סעיף 12(ה) להסכם ההלוואות, להלוואה בשיעור של 80% ממחיר הרכב החדש. בקשר לשאלה זו טענה גב' לביא כי יש לראותה כ"רוכשת רכב לראשונה" ולא כ"מחליפת רכב" משום שזו לה הפעם הראשונה שהיא מקבלת סיוע לפי הסכם ההלוואות. לטענתה, ההלוואה העומדת לצורך רכישת הרכב הראשון ניתנה לה לפי הסכם הניידות ואין להביאה בחשבון לעניין רכישת הרכב השני.

4.         בית הדין האזורי  דחה טענה זו של גב' לביא. בית הדין ציין כי "רוכש רכב לראשונה" מוגדר בסעיף 12(ה) להסכם ההלוואות -

" לרבות מי שחלפו 4 שנים מיום שמכר את הרכב הקודם או מיום שהחזיר למוסד את ההלוואה העומדת שניתנה לרכישת הרכב הקודם, ועד היום שבו נתקבלה החלטת פקיד התביעות".

בית הדין האזורי ציין כי הסכם ההלוואות מלמד ש"רוכש רכב לראשונה" הוא מי שרוכש רכב ואין ברשותו רכב קודם לפחות 4 שנים מאז שמכר את רכבו הקודם. בית הדין הוסיף וציין כי הסכם ההלוואות אינו מבחין בין מי שרכש רכב בעזרת הלוואה לפי הסכם ההלוואות לבין מי שקיבל הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות. הואיל וגב' לביא החליפה את רכבה הקודם ברכב החדש בשנת 2004, ובמועד זה היא לא היתה חסרת רכב משך 4 שנים, פסק בית הדין האזורי כי אין לראותה כ"רוכש רכב לראשונה".

5.         על חלק זה בפסק הדין של בית הדין האזורי הגישה גב' לביא ערעור (עב"ל 209/07), בו חזרה על עמדתה כי יש לראותה כ"רוכש רכב לראשונה".

6.         במהלך הדיון בפנינו, חזרה בה גב' לביא מערעורה וטוב עשתה. הסכם ההלוואות נועד ליצור מערך של זכויות למתן הלוואות לזכאים לצורך רכישה או החלפה של כלי רכב הנחוץ להם לצורך ניידותם. מערך זכויות זה לא נוצר בחלל הריק ואין לראותו או לפרשו כמנותק מן ההסדרים שהיו קיימים קודם ליצירתו. לענייננו, לא יכול להיות ספק שמי שאושרה לו הלוואה לפי הסכם ההלוואות לא יחשב כ"רוכש רכב  לראשונה" רק מן הטעם שקיבל הלוואה עומדת מכח הסכם הניידות וזו לו הפעם הראשונה שהוא מקבל הלוואה לפי הסכם ההלוואות עצמו. לא זו בלבד שהסכם ההלוואות הוא בתחולה משנת 1999 (סעיף 23(א) שבו), אלא שעל פי טיבו, יש לראותו בזיקה להסדרים הקודמים שחלו ולא במנותק מהם.

            בענייננו, לא התקיימו בגב' לביא התנאים שבהגדרת "רוכש רכב לראשונה" שבסעיף 12(ה) להסכם ההלוואות ולכן אין לראותה ככזו, אלא כמי שרוכש רכב שלא לראשונה, כאמור ברישא לאותו סעיף. לפיכך גב' לביא אינה זכאית להלוואה בשיעור של 80% ממחיר הרכב החדש שרכשה. לפיכך הערעור שהגישה גב' לביא (עב"ל 209/06) נדחה גם לגופו.

מהו מחיר הרכב הקודם אותו יש לנכות ממחיר הרכב החדש .

7.         השאלה השניה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה מהו מחיר הרכב הקודם אותו יש לנכות ממחיר הרכב החדש; האם מדובר במחיר הרכב שאושר לגב' לביא ("הרכב הקובע") או שמדובר במחיר הרכב שנרכש על ידה בפועל. לעניין זה קובע סעיף 12(ה) להסכם ההלוואות כך:

" על אף האמור בסעיפים (א), (ב), (ג) ו-(ד), סכום ההלוואה שיינתן לפי סעיף זה למי שהמכון קבע כי דרוש לו רכב לאברזים מיוחדים, לא יעלה על 80% ממחיר הרכב החדש (להלן - הסכום המירבי), ולגבי מי שרוכש רכב כאמור שלא לראשונה - לא יעלה סכום ההלוואה על הסכום המירבי ולא יעלה על סכום ההפרש שבין שני אלה:

(1)       מחיר הרכב החדש שהמוגבל בניידות רוכש;

(2)       מחיר הרכב הקודם אשר בשלו ניתנה הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות בניכוי...".