פסק-דין בתיק עבל 1566/04

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

האם אוטם שריר הלב בו לקה מר שמחה ארליך ביום 17.8.00 במקום העבודה, לפגיעה בעבודה יחשב. האם מתקיימים התנאים לפיהם קיים קשר סיבתי משפטי כאמור בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ה'תשנ"ה -1995, בית הדין האזורי, סגנית השופט הראשי איתה קציר ונציגי הציבור מר זמיר ומר דב כספי (בל 3536/01) קבע כי קיים קשר סיבתי בין האוטם בו לקה מר שמחה ארליך לעבודתו. לפי בית הדין האזורי האוטם אירע תוך כדי ועקב העבודה. אין חולק שמדובר באוטם שאירוע תוך כדי העבודה. השאלה היא אם קיים קשר סיבתי משפטי, היינו, האם האוטם אירע גם עקב העבודה. המוסד לביטוח לאומי מבקש שנקבע שהאוטם לא אירע עקב העבודה.

העובדות הצריכות לעניין

מר שמחה ארליך עבד החל משנת 1998 בחברת הרמוניק דטה סיסטמס בע"מ. משרדי החברה שוכנים בעיר תל אביב. מאחר ומר שמחה ארליך מתגורר בעיר חיפה, המליצה לו החברה לשכור דירה בתל אביב תוך שהיא הציעה לממן חלק משכר הדירה בגובה -.900 ש"ח. לצורך השכרת הדירה נעזר מר שמחה ארליך במתווך. לאחר שנחתם החוזה לשכירת הדירה הגיע מר שמחה ארליך למסקנה כי הדירה המוצעת אינה תואמת את דרישותיו. משכך הוא ביטל את העסקה ופיצה את בעלי הדירה, המשכירים, בפיצוי כספי.  אלא שמר שמחה ארליך סרב לשלם למתווך את דמי התיווך. משכך קיבל מר שמחה ארליך ביום 17.8.00 במקום העבודה זימון לבית משפט לתביעות קטנות. עם קבלת הזימון התרגז מר ארליך מאד ומיד חש בדפיקות לב, הרגשת עילפון וזיעה. בבית החולים, יומיים לאחר האירוע, אובחן כי מר שמחה ארליך לקה באוטם שריר הלב.

קביעת בית הדין האזורי לאור חוות הדעת הרפואית שקיבל

בית הדין האזורי קבע כי הזימון של מר שמחה ארליך לבית המשפט לתביעות קטנות, אירוע אשר גרם לו להתרגש, היווה אירוע חריג במקום העבודה. משכך מינה בית הדין את ד"ר יעקב פרידמן כמומחה יועץ רפואי על מנת שיחווה את דעתו בשאלה האם קיים קשר סיבתי רפואי בין אירוע חריג זה לאוטם שריר הלב בו לקה מר שמחה ארליך.

המומחה היועץ הרפואי קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי. המתח הגביר את יצירת הרובד התרשתי, שהיה קודם לכן יציב. המומחה קבע כי בעקבות האירועים הופיע רובד לא יציב אשר גרם להופעת הקריש החריף. קריש זה היה הסיבה הישירה לאוטם. ד"ר פרידמן קבע כי התרופה של האירועים בעבודה על פרוץ האוטם לא היתה פחותה בהרבה מאשר השפעת מצב בריאותו של מר שמחה ארליך ללא האירועים בעבודה במועד הופעת האוטם.

המוסד לביטוח לאומי הסכים כי מדובר בקשר סיבתי רפואי, ברם טען לאי קיום קשר סיבתי משפטי. אך בית הדין האזורי לא קיבל זאת ופסק כי מדובר בפעולה נלווית לעבודה ועל כן קיים קשר סיבתי משפטי בין ההזמנה לבית משפט לתביעות קטנות לקרות האוטם במועד שקרה.

קיומו של קשר משפטי רפואי - האם ניתן קשר זה

אין בידנו לקבל את התוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי. אמת, ההתקשרות של מר שמחה ארליך עם המתווך היתה על מנת לשכור דירה לצרכי העבודה.

המעבידה אכן היתה מעוניינת בכך שמר ארליך ישכור דירה בתל אביב. המעבידה אף הציע להשתתף בחלק משכר העבודה. משכך קיים קשר סיבתי משפטי בין שכירת הדירה לעבודה. ברם קשר זה ניתק. התערב בו גורם זר. מר ארליך שכר דירה, אך חזר בו. הוא פיצה את המשכירים, ברם נותר סכסוך בינו לבין המתווך. החלטת מר ארליך שלא לשכור את הדירה ובעקבות כך הסכסוך שהדבר הביא בינו לבין המתווך ניתק את הקשר הסיבתי המשפטי בין האירוע שנולד מסכסוך זה לבין האוטם בו לקה מר ארליך. החלטתו האישית והסכסוך בעקבותיו עם המתווך הוא גורם מתערב זר.

משכך מתקבל הערעור. אין לראות באוטם האמור כנגרם עקב העבודה. על כן הוא אינו יכול להחשב כתאונת עבודה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏א' אלול תשס"ה ( ‏05 ספטמבר 2005 ) וישלח לצדדים.