פסק-דין בתיק עבל 1561/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט טננבוים שמואל; בל 1631/03) אשר דחה את התביעה להכיר באירוע של המערער מיום 14.8.01 כתאונה בעבודה מכוח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק").

            פסק הדין ניתן על פי סיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים בהתאם לתקנה 103 לתקנות לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי- דין), התשנ"ב-1991.

2.         התובע הינו עובד עצמאי העוסק בעיקר בהסעות. לגירסתו, באופן מזדמן הוא עוסק גם בעבודות מסגרות אחת לחודשיים שלושה וזאת בעיקר על פי הזמנות של חברים ובני משפחה תמורת תשלום.  

הצדדים מסכימים כי ביום 14.8.01 שייף התובע בעזרת דיסק חשמלי חלקי מתכת. לאחר כמה דקות של עבודות שיוף התפוצץ הדיסק וכתוצאה מכך נחתכה כף ידו השמאלית אשר שותקה כמעט באופן מלא. התובע התפנה בעצמו לבית החולים איכילוב.

3.         פסק דינו של בית הדין האזורי:

"כאמור, השאלה שבמחלוקת הינה האם ביצע התובע את עבודת השיוף במסגרת עיסוקו במשלח ידו. משמדובר בעובד עצמאי שעיקר עיסוקו בהסעות ולא בעבודות מסגרות, הרי שנטל ההוכחה, כי עסק במסגרות במסגרת משלח ידו מוטל על התובע. התובע אמור היה להזמין לעדות בפנינו את מזמין העבודה אך נמנע מלעשות זאת. במהלך חקירתו הנגדית ציין התובע, כי בשל פציעתו לא יכול היה לסיים את העבודה ואדם בשם חיים כהן סיים אותה על פי בקשתו. גם חיים כהן זה לא זומן לעדות. מדברי התובע עולה, כי היו אנשים נוספים אשר היו מעורבים בסיום אותה הזמנה וגם הם לא זומנו לעדות. אי הזמנת עדים מרכזיים אשר יכולים היו לתמוך בגירסתו של התובע, פועלת לרעתו ובנסיבות הענין, חורצת את גורל התביעה.

                        הוגשו לי שני העתקי החשבונית (ת/2 ו-ת/3). מעיון באותם מסמכים עולה, כי אין מדובר באותו כתב יד, על אף שענייננו בהעתקים של חשבונית אחת הכוללת שלושה העתקים. בחשבונית לא מצויין מספר השיק אשר התקבל בגין אותה עבודה ולא היה בפי התובע הסבר מניח את הדעת לאי ציון פריט זה. לא הוצג בפניי העתק של אותו שיק אשר לגירסת התובע, שולם לו בגין עבודתו.

                        לגירסת התובע, העד אברהם צדוק פנה ליוסקה על מנת שיאשר את ביצוע ההזמנה האמורה אולם יוסקה סרב. אברהם צדוק בעדותו מכחיש מכל וכל, כי פנה ליוסקה בדרך כלשהי על מנת שיאשר את ביצוע ההזמנה.

                        בהתחשב במכלול הנסיבות האמורות, אני קובע כי התובע לא הוכיח שפגיעתו היתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו זה."

4.         בא כוח המערער טוען כי ביצע את שיוף החלקים הבולטים עבור יוסקה בלוקים בע"מ וצירף חשבונית. לכן יש לקבוע כי הפגיעה היתה תוך כדי עיסוקו של המערער, על אף שיוסקה צוויג סירב לבוא להעיד.

5.        באת כוח המוסד לביטוח לאומי סומכת בטענותיה על פסק דינו של בית הדין האזורי. וטענה כי המחלוקת נבעה מחקירת המוסד לביטוח לאומי שהעלתה כי המערער נפצע לפני שביצע את העבודה עבור יוסקה בלוקים בע"מ. והוסיפה כי המערער סירב להציג את פנקס הקבלות על מנת שתבחן אמיתות הקבלה.

דיון והכרעה

6.         סעיף 79 מגדיר תאונת עבודה כדלקמן:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; "

עב"ל 104/99 גבריאל ברדה נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד לח,241 בעמוד 245 מבהיר מהי תאונה בעבודה עבור עצמאי כדלקמן:

                        "על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) לפיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, כך שעליו חובת ההוכחה שהתאונה אירעה לו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

            לפיכך השאלה שבמחלוקת הינה, האם הפגיעה בעבודה נעשתה תוך כדי עיסוקו של המערער שהינו עובד עצמאי, במשלח ידו ועקב עיסוקו .

7.         נטל ההוכחה מוטל על כתפי המערער, לכן העובדה שעדים מרכזיים סירבו להעיד פועלת לרעתו. אם יוסקה צוויג מסרב להעיד היה עליו לבקש צו הבאה או להזמין להעיד את העובד שהחליף אותו.

            על אחת כמה וכמה עת המוסד טען לממצא פוזיטיבי בחקירה, ממנו עולה כי בעלת החברה יוסקה בלוקים העידה שהמערער היה חבוש בידו כבר במועד בו סיכמו על ביצוע העבודה. משלא הצליח המערער לסתור עדות זו, לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לכך שהפגיעה בעבודה נעשתה תוך כדי ועקב משלח ידו.

8.         סוף דבר - מהטעמים שפורטו לעיל ומהטעמים שפורטו בפסק-דינו של בית הדין האזורי דין הערעור להידחות.