חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עבל 1560/04

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
1560-04
9.3.2006
בפני :
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
- נגד -
:
פלח יוסף
 :
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד סאוסן קאסם
פסק-דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית  השופט ראשי - איטה קציר; בל 1820/03) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בליקוי השמיעה והטינטון כפגיעה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         הרקע לערעור

א.        המערער עבד כמנהל אחזקה במפעל תעשיות מוצרי נייר בע"מ החל משנת 1967.

            המערער עבד בחשיפה לרעש מזיק של למעלה מ-85 דציבלים.

ב.         המערער החל לחוש בליקוי השמיעה בשנת 1996.

ג.         בית הדין האזורי מינה כמומחה ויועץ רפואי את ד"ר א. ברקו (להלן - המומחה הרפואי) אשר התבקש לבחון את שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתו של המערער לבין הליקוי בשמיעתו.


ד.         המומחה הרפואי בחוות דעתו קבע כי:

" מדובר בגבר בן 60, שנחשף שנים רבות למפלסי רעש מזיקים. לא עבר בדיקות סקר שמיעתי תקופתי. בדיקות השמיעה מראות ליקוי שמיעה עיצבי ב-2 האוזניים, קל בתדירויות הדיבור ובולט יותר בתדירויות הגבוהות. עפ"י עקומות השמיעה הליקוי השמיעתי אינו טיפוסי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, אך ליקוי שמיעתי לא טיפוסי אינו פוסל אפשרות של פגיעת רעש.

במקרים אלה יש לראות גם מתי התפתח ליקוי שמיעה זה, שכך וכך אינו קשה. עפ"י הנתונים  הליקוי התפתח כ-35 שנה לאחר תחילת החשיפה, בהיותו בן 58 - 57, לכן:

1.         עקומות שמיעה לא טיפוסיות.

2.         יחד עם זמן הופעה מאוד לא טיפוסי, היינו, 35 שנה לאחר תחילת החשיפה, כשנזקים שמיעתיים בדרגה כזו מופיעים לרוב ב-10 שנות החשיפה הראשונות.

            לכן תשובותיי לשאלות כב' השופטת קציר הן:

א.        סובל מליקוי שמיעה עיצבי ב-2 האוזניים.

ב.         לא פעלה כאן הילכת המיקרו-טראומה.

ג.         לא מדובר במחלת מקצוע".

ה.        המערער ביקש להפנות שאלות הבהרה ובית הדין האזורי התיר את הפניית השאלות הבאות:

" 1.       האם עצם הופעת הטנטון כ-30 שנים לאחר תחילת העבודה יתכן כי תהיה מחשיפה לרעש? האם יש מקרים חריגים?

2.         האם עצם עבודה כה ממושכת ברעש מזיק תגרום לנזק לעצב השמיעה?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>