פסק-דין בתיק עבל 1525/02

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם יש להכיר באירוע שאירע למשיב ביום 26.4.1995 (להלן - האירוע) כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי). בנוסף, עלינו להכריע בשאלה המתעוררת בערעור שכנגד שהגיש המשיב והיא, האם היה מקום כי בית הדין האזורי, שקיבל את תביעתו, יפסוק לזכותו הוצאות משפט.

2.         תמצית העובדות הצריכה לפסיקת הדין בערעור, כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי, היא זו :

"א.      התובע (המשיב בענייננו - ע.ר.) תושב ערד, יליד 1955, עבד במפעל פריקלס ים המלח.

            ביום 26.4.95 עסק התובע במקום עבודתו כמפעיל. בעבודתו במשמרת הבוקר בחילזון 368 היתה סתימה של מגנזיום והתובע הבחין שמחוץ לחילזון זז איזשהו מיסב. התובע עמד מול החילזון על הרצפה עם שתי הידיים שלו מלפנים, התובע היה מעט מכופף כדי להראות למנהל העבודה כיצד המיסב זז. המיסב נמוך ונמצא בגובה של 60 ס"מ מהרצפה ולכן היה בתנועת כיפוף ברכיים.

ב.         התובע מציין, כי כאשר כופף הברכיים הפיקה של ברך שמאל שלו יצאה החוצה, התובע נפל עקב כך לאחור בשל חוסר שיוויון משקל, אולם לאחר מכן התרומם ותוך כדי אינסטינקט החזיר את הפיקה למקומה (להלן - 'הארוע').

ג.         התובע היה מכופף בעת הארוע. הפיקה יצאה בזמן שהיה מכופף ולא עשה כל מאמץ להזיז את המיסב וכפי שהעיד 'פשוט הייתי מכופף עם הברכיים והפיקה יצאה ממקומה בשעה שהייתי מכופף'.

ד.         התובע פנה לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון בבית חולים סורוקה ביום הארוע. בברכו נמצא נוזל תוך פרקי. כן אובחנו סימנים של אי יציבות הפיקה. התובע טופל בגבס במשך 3 שבועות".           

3.         בית הדין האזורי בבאר שבע (תב"ע נו/286-0 ; השופטת יהודית גלטנר - הופמן) מינה את ד"ר יעקב אגינסקי כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה הראשון). המומחה הראשון נשאל את השאלות הבאות : 

            א.        מהי המחלה ממנה סובל המשיב?

ב.         האם קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המשיב המפורט במסמכים הרפואיים השונים לבין האירוע מיום 26.4.1995 ?

ג.         אם לאו, היש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל או תוצאה של מחלה טבעית?

ד.         במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין האירוע, האם השפעת תנאי העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים ? (למשל, מצב רפואי קודם).

4.         על השאלות שנשאל השיב המומחה הראשון, בזו הלשון :

"ת.      ב - 20.11.1978 נבדק התובע בקופ"ח בגלל כאבים בברכים, צוין שסובל מ- TILTING (נטיה) של הפטלה (עצם הפיקה) עם חיכוך בינה לבין קונדיל חיצוני, הוסבר שניתן לנתח כדי להעמיד את הפיקה בעמדה יותר טובה, אך התובע בשלב זה סרב לניתוח.

            בהתחשב ברישום זה התובע סובל מאנומליה קונסטיטוציונלית בתנוחת הפיקות בברכים.

ת.        לא קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע כמפורט במסמכים הרפואיים השונים לבין הארוע מיום 26.4.95.

ת.        במקרה הנדון מדובר באנומליה אנטומית קונסטיטוציונלית של הברכים - מבנה אנטומי סוטה מתחום הנורמה של הברכים.

ת.        פריקת הפיקה נגרמה עקב תנועת כיפוף של הברך בזמן עבודתו, אך הרקע לפריקה הוא במבנה אנטומי אנומלי קוסטיטוציונלי שאין לא קשר כלשהו לתנאי עבודתו של התובע, לפיכך לארוע התאונה (בכל הקשור לפריקת הפיקה) היתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת המבנה האנטומי הלקוי של הברכים".