פסק-דין בתיק עבל 1443/04

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר ונציגי הציבור מר פיינר ומר כץ; בל 1107/04) בו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי בעמוד שדרה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.         המערער עבד מאז 1975 ועד 2002 בתפקיד מסגר ואיש אחזקה של מערך המיון של תפוחי אדמה במפעל שער הנגב ותביעתו נדחתה משבית הדין האזורי לא מצא כי "עבודתו חייבה ביצוע רצוף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת  לרעותה במהלך כל יום עבודה".

3.         המערער ערער על פסק הדין ובדיון בקדם הערעור טענה באת כח המערער, כי בנסיבות המקרה ניתן להצביע על רצף של תנועות חוזרות ונשנות הקשורות לצוואר בפעילות המערער בהחלפת  כבל, בהחלפת רשתות ובצביעה.

4.         באת כח המוסד טענה מאידך, כי לא נפלה טעות בפסק הדין של בית הדין קמא הראוי להתאשר מטעמיו.

אשר לדעתנו -

5.         "תנאי להכיר בפגיעה מיקרוטראומטית בעבודה הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות.

יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה כשמדובר בפגיעה בתנועות (בצוואר במקרה שלפנינו, י.פ.), בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו: האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.07.02).

6.        על פי הסכמת הצדדים בדיון בבית הדין קמא לאור החלטת בית הדין, הם סיכמו סיכומיהם ללא דיון הוכחות וכל צד הביע דעתו בשאלת קיום תשתית עובדתית מיקרוטראומטית על סמך החומר המצוי בתיק.

לענייננו התשתית העובדתית צריכה  להקבע  בעיקרו  של  דבר  על פי  תצהיר

המערער ומתוך תצהירו עולות העובדות הבאות:

א.        מאז 1976 ועד 6/02 הוא עבד ברציפות במפעל שער הנגב בתפקיד מסגר ואיש אחזקה של מערך מיון תפוחי אדמה, והוא היה איש האחזקה היחיד במפעל.

ב.         בתפקידו כמסגר ואיש אחזקה הוא היה אחראי לטפל ולתקן תקלות במכונות של בית האריזה. עיקר העבודה לא היה קבוע אלא בהתאם לצרכים של המכונות, אך  חלק ממנה היה במסגרת אחזקה שוטפת שכן היא היתה חוזרת על עצמה בפרקי זמן קבועים.

ג.         לגבי העבודה שלא היתה קבועה, הכוונה היא שבכל פעם שנוצרה תקלה היה צורך לתקנה ופעולות התיקון חזרו על עצמן.

ד.         פעולותיו במסגרת עבודתו היו בעיקר:

ריתוך - שבוצע לפעמים זמן קצר ביום ולפעמים שבוע בהתאם לצורכי אחזקה.

מתיחת כבלים - וסרטים נעים שנעשתה לפעמים כל יום ולפעמים פעם בשבוע.

החלפת רשתות - לפי צרכי המפעל לפעמים כמה פעמים ביום ולפעמים כל כמה ימים.

ניקוי וצביעת המכונות - פעולה שבוצעה אחת לשנה ונמשכה כחודש וחצי.

הרמת חלקים -  לצורך ביצוע עבודות אחזקה.