פסק-דין בתיק עבל 1435/04

הנשיא ס' אדלר:

     בית הדין האזורי בירושלים     קבע כי המשיב זכאי לגמלת השלמת קצבת זקנה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה).  על קביעה זו נסב הערעור שלפנינו.

[2] ואלה העובדות הצריכות לעניין,  כפי העולה מן ההליך בבית הדין האזורי:

     המשיב, יליד 1930 והגב' ספיר ילידת 1934, נשואים ולהם ששה ילדים. המשיב ורעייתו מתגוררים באותה הדירה הרשומה על שמם. הם מחלקים ביניהם את הוצאות הבית, כך שהמשיב משלם את חשבונות החשמל והמים ואישתו משלמת  את חשבון הטלפון והארנונה. על הדירה של בני הזוג מוטל עיקול של כמיליון שקל ובעקבות כך אין באפשרותם למכור את הדירה.

     בני הזוג המסוכסכים שנים רבות, ניהלו תיקי גירושין ברבנות, אך לא התגרשו. הגב' ספיר לא תבעה מזונות מבעלה והוא לא חויב בתשלום מזונות. המשיב ורעייתו גרים בחדרים נפרדים ומנהלים חשבונות בנק נפרדים. כל אחד קונה מצרכים לעצמו ומכבס את כבסיו במכונת הכביסה השייכת להם. הגב' ספיר מבשלת עבור בעלה המשיב פעם בשבוע בסירים שלו עם מוצרים שהוא רוכש. בני הזוג סועדים ביחד בחגים ולפעמים אף בשבתות. עם זאת, הם אינם יוצאים יחד לאירועים.

     הגב' ספיר הינה פנסיונרית בעקבות עבודתה בעיריית ירושלים. בשנת 2001קיבלה הגב' ספיר פנסיה של 2,550 ש"ח לחודש, ובנוסף קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). המשיב היה בעל חנות שניהל כעצמאי עד שמכרה בשנת 1999 והפסיק לעבוד. הוא מקבל קצבת זקנה מהמוסד ובתביעתו בבית הדין קמא ביקש שתקבע זכאותו לקבלת גמלת  הבטחת  הכנסה (השלמה).

[3] עקרון צירוף הכנסות

     הליך זה עניינו בסוגיית צירוף הכנסות בני זוג לצורך קביעת הזכאות לגמלת הבטחת (השלמת) הכנסה. בעניין זה נקבע בסעיף 11 לחוק הבטחת הכנסה , כי " מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לעניין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקע ". כן נקבע בסעיף 4 לחוק, כי זכאותו לגמלה של אחד מבני הזוג מותנית בכך, כי מתקיימים גם בבן זוגו תנאי  הזכאות.

     עם זאת, בתקנה 7 ל תקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982 (להלן - התקנות) נקבעו חריגים לכלל לפיו זכאותו של בן זוג לגמלה מותנית בזכאות בן זוגו. תקנת המשנה  הנוגעת לענייננו קובעת, כי:

"7. זכאותו לגמלה של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 לחוק, כאמור בסעיף 4(א) לחוק, כל עוד מתקיים אחד מאלה:

(1)  ......

(2)  .....

(3)  בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף, ואחד מבני הזוג חוייב בפסק דין בתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו; פסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת;".

     השאלה המתעוררת במקרה דנא נוגעת ליישום תקנה 7(3) לתקנות בעניינו של המשיב. בית הדין האזורי הגיע למסקנה, כי ניתן ליישם את החריג הקבוע ברישא לתקנה 7(3) בעניינו של המשיב וחייב את המוסד לשלם לו גמלת הבטחת הכנסה, ואילו לדידי לא ניתן ליישם החריג האמור ומשכך דין הערעור להתקבל ודין תביעת המשיב לקבלת הגמלה להידחות. אסביר את עמדתי להלן.

[4] משק בית משותף וחיוב במזונות

     בית הדין האזורי הגיע למסקנה, כי המשיב אינו מנהל משק בית משותף עם אישתו. המסכת  העובדתית אינה חד משמעית בעניין זה. כך, יש בעובדות הבאות: השותפות בתשלום הוצאות אחזקת הבית, כאשר כל אחד משלם חלק מהתשלומים המשותפים, כמו חשמל, מים, טלפון וארנונה; קיום סעודות משותפות לעיתים; העובדה כי גב' ספיר מבשלת עבור המשיב, כדי לתמוך במסקנה שבני הזוג ניהלו, למצער באספקטים מסויימים, משק בית משותף.

    זאת ועוד זאת, במקרה זה לא התקיים תנאי נוסף שבתקנה 7 (3) הדורש, כי "אחד מבני הזוג חויב בפסק דין בתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו". בהעדר פסק דין למזונות אין מקום ליישום החריג שברישא לתקנה, אפילו באם נקבל את מסקנתו של בית הדין קמא כי בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף. משכך לא היה מקום לקבוע את זכאות המשיב. בעניין זה מקובלת עלי טענת המוסד, לפיה אין לשלם קצבה בניגוד להוראות החוק והתקנות אשר מקימות את הזכות.

[5] " חיים תחת קורת גג אחת "

     בסיפא לתקנה 7(3) נקבע, כי אף אם מתקיימות הנסיבות שצוינו ברישא לתקנה, ובני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף ואחד מהם אינו משלם את המוטל עליו בפסק דין לתשלום מזונות, אין להחיל את החריג לכלל של צירוף הכנסות בני הזוג, כאשר בני הזוג " חיים תחת קורת גג אחת ". לפי לשונה של התקנה, הקביעה האם בני זוג חיים תחת קורת גג אחת הינה קביעה עובדתית - טכנית. זאת בניגוד לקביעה האם בני זוג מנהלים משק בית משותף, אשר מצריכה בדיקת נתונים שונים ושקילת שיקולים שונים. מכאן, כי  בית הדין קמא לא נתן משקל מספיק ללשונה של התקנה בהגיעו למסקנה, כי בני הזוג אינם גרים תחת קורת גג אחת. אכן, בית הדין קמא קבע כי המשיב ורעייתו אינם מנהלים חיים משותפים ומשק בית משותף, אלא מאי - מתקין התקנות הוציא מתחולת החריג את בני הזוג שאינם מקיימים משק בית משותף אך החיים תחת קורת גג אחת.  איני סבור כי יש מקום לשנות את לשונה של התקנה ואת תכליתה באמצעות קביעה שבני זוג המתגוררים  באותה הדירה  אך מסוכסכים אינם בבחינת מי ש"חיים תחת קורת גג אחת". אף לפי הדוגמה שניתנה על ידי בית הדין קמא בעניין שני סטודנטים החולקים מגורים בדירה, המדובר  במגורים תחת קורת גג אחת.