פסק-דין בתיק עבל 1399/04

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציג ציבור מר רוניס; בל 1388/03) בו נדחתה תביעה שהגיש המערער, להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה. בית הדין קמא קבע, כי המערער לא השכיל להוכיח קרות ארוע תאונתי ביום 25.05.05 או ביום 27.05.05, וכן לא השכיל להוכיח את הבסיס העובדתי לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.   

2.      במהלך ישיבת קדם הערעור בקשו הצדדים להכתיב לפרוטוקול את טענותיהם שיחשבו כסיכומים מטעמם וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק. בא כח המערער אף השלים טיעוניו בכתב, לפי בקשתו.

3.      המערער טען בפנינו, כי הוא הוכיח קרות ארוע תאונתי - הרמת מוט ברזל כבד. כן טען כי הארוע גרם  נזק לגבו, ולו על דרך של החמרה. נזק שהצריך פניה לטיפול רפואי וגרם לאי כושר. המערער הוסיף  וטען, כי הניח תשתית עובדתית, ולו לכאורית, לבחינת מיקרוטראומה  ולפיכך היה על בית הדין קמא למנות מומחה רפואי לבחינת סוגייה זו. לעניין אחרון זה, טען המערער, כי פעולותיו: סיבוב גב, הרמת גב, הרמת חפצים הורדתם והזזתם חזרו ונשנו לאורך תקופת עבודתו, וכי מדובר בתנועות חוזרות ונשנות " אף אם אין תדירות קבועה וסדירה".  המערער ציין כי תתכנה סדרות שונות של פעולות, שכל אחת מהן או מי מהן, גרמה לפגיעה.

4.      בא כח המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) סמך טיעוניו על פסק הדין קמא. כן ציין בא כח המוסד את העובדות הבאות: בתביעה למוסד צויין תאריך אחר מזה שנזכר בבית הדין, בכל המסמכים ציין המערער כי הפגיעה ארעה בשעה 15:00 ואילו הוא סיים את עבודתו ביום 25.05.01 לכל היותר בשעה 13:30, המערער פנה לטיפול רפואי רק לאחר כחודש ממועד התאונה הנטען וכן לא הודיע למעסיקו על התאונה מיד עם  קרותה. כן הוסיף בא כח המוסד וטען כי לא הונחה תשתית עובדתית לבחינת חלופת המיקרוטראומה.

5.      לאחר שעיינו בכלל החומר שבפנינו, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות, בין השאר בהסתמך על העובדות הבאות: בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה, צויין כי התאונה ארעה ביום 27.05.01 בשעה 15:00. בהודעתו לחוקר המוסד ציין המערער כי התאונה הנטענת ארעה ביום 27.05.01 בשעה 16:00. לאחר מכן, ציין המערער כי לא זכר היטב את התאריכים וכי מדובר ביום   25.05.01, היום האחרון להעסקתו אצל המעביד. בכרטיס העבודה של יום זה מצויינות שעות העבודה בין  05:59 - 12:37. המערער ציין בפני חוקר המוסד, כי הודיע על התאונה בעבודה לאחראי. המעסיק, השיב לפניית המוסד, כי "לא ידוע לנו על התאונה של העובד הנ"ל. קיבלנו שיחה טלפונית מהנ"ל אחרי חודשיים והודיע לנו על התאונה. בררנו עם מנהל העבודה והעובדים על התאונה. לא ידוע להם על התאונה של העובד. לפי כרטיסי העבודה העובד הנ"ל עבד בחברתנו עד תאריך 25.05.01".  בהפניה לאורטופד מיום 23.07.01, כתב רופא המשפחה, כדלקמן " כאבי גב תחתון מזה כחודש ימים. ללא סיפור טראומטי...". האורטופד ציין כי מדובר בשינויים ניווניים. המערער, העיד מטעמו חבר לעבודה, אך הנ"ל לא ידע להצביע בוודאות על יום הארוע ועל הפגיעה הנטענת. לאור כלל האמור, סבורים אנו כי בדין לא מצא בית הדין קמא לקבוע כי במועד מוגדר קרתה למערער תאונה בעבודה שהביאה לקרות הנזק הרפואי הנטען. המערער צירף להודעת הערעור שהגיש חוות דעת חדשה מיום 15.07.04 שניתנה ע"י ד"ר ברוסקין, בה צויין כי אבחן אצל המערער שינויים ניווניים אך גם ממצא, שלשיטתו הינו ממצא טראומטי (פריצת דיסק). חוות הדעת האמורה לא עמדה בפני בית הדין קמא, ומכל מקום לא הוכח כי ממצא זה קשור לתאונה הנטענת דווקא.

1.      אשר לחלופת המיקרוטראומה - בתצהירו ציין המערער, כי עבד " כשלושים שנים בעבדת רתכות ומסגרות... כשבמהלך אותם ימי עבודה ושעות עבודה ובמשך השנים הנ"ל אני עשיתי אין ספור פעולות סיבוב של הגב, כיפופו, הרמתו ותוך כדי הרמת חפצים וכלים כבדים ו/או תוך הורדתם ו/או הזזתם וכיוצא באלו פעולות". המערער לא תאר סדרות של פעולות בהן נשנו אותן התנועות אשר הפעילו לשיטתו לחץ או עומס על נקודות מסויימות בגופו. התיאור לעיל הינו כללי, ללא פירוט תדירות הפעילויות והתנועות ותאורן המדוקדק. לפיכך בדין לא מצא בית הדין כי הונחה תשתית לבחינת הפגיעה על דרך המיקרוטראומה. מתצהירו של המערער עולה כי הוא עבד בעבודה פיזית קשה. גם בחוות דעתו  של  ד"ר  ברוסקין צויין, כי העבודה של המערער הייתה קשורה למאמץ פיזי קשה והרמת משאות כבדים. אף אם האמור נכון,  אין בו די כדי להוכיח בכל מקרה ומקרה כי המדובר במיקרוטראומה, וכבר פסקנו, כי  " מקובל עלינו שעבודתו של המערער היתה כרוכה במאמצים קשים... אך אין בכך כדי לסווג את כאבי הגב כתוצאה ממיקרוטראומה, שיסודה הוא בפגיעה זעירה החוזרת על עצמה עוד ועוד דוגמת אין ספור טיפות מים הנופלות על הסלע עד שהן מנקבות אותו" (דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יט 538).

6.      סוף דבר - לאור כלל האמור לעיל, דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' באייר  התשס"ה (29.05.05), בהעדר הצדדים.

________________      __________________     _________________

       סטיב אדלר, נשיא                יגאל    פליטמן, שופט              נילי ארד, שופטת

       ________________________          __________________________

        מר יורם שגב, נציג עובדים                         מר גד מאיר, נציג מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: