פסק-דין בתיק עבל 1388/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יהודית גלטנר-הופמן - דן יחיד; תיק בל 2233/02) שדחה את תביעתה של המערערת להכיר באירוע מיום 15.10.01 כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         הצדדים הופיעו בפני בישיבת קדם ערעור ובמהלכה הוסכם כי תופנה שאלת הבהרה נוספת אל המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין האזורי ויופנו אליו מסמכים רפואיים ועובדות כפי שתוארו בהודעתה של המערערת בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד).

3.         לאחר קבלת תשובת המומחה הצדדים התבקשו להודיע את עמדתם להמשך ההליכים. בא כוח המוסד הודיע כי יש לדחות את הערעור גם לאור תשובת המומחה לשאלת ההבהרה ואילו המערערת חזרה על טענותיה וביקשה כי על סמך טענותיה בית הדין יתן את פסק דינו.

4.         הרקע העובדתי לערעור

א.        המערערת עובדת כסייעת באופן אישי לילדה בת חמש וחצי שנים במסגרת חינוך מיוחד המשתלב בגן ילדים רגיל .

            המערערת נמצאת עם הילדה בין השעות 7:30 - 13:30.

            ביום 15.10.01 הילדה הפריעה והגננת ביקשה מן המערערת כי תוציא אותה. המערערת הרימה את הילדה ותוך כדי ההרמה נתפס לה לטענתה, הגב. העוזרת לגננת סייעה למערערת להתרומם והמערערת המשיכה לעבוד באותו היום. למחרת בבוקר הלכה לרופא בקופת חולים עקב כאבים בכתף שמאל ובחזה ובצילום רנטגן גילו כי חוליות 5C ו-6C נפגעו.

ב.         בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדותה של המערערת ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה יועץ רפואי ד"ר - דויד אנגל - שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסבתי הרפואי בין האירוע בעבודה לבין מחלתה של המערערת.

ג.         המומחה שלל את הקשר הסיבתי הרפואי וקבע כי:

" א.      התובעת סבלה מכאב בכתף שמאל, בגב העליון, בצוואר ובבית החזה. בצוואר נראו שנויים ניווניים ובלט בשלושה דיסקים מחוליה 3 C עד 6 C . בע"ש גבי נראה עיוות של כיפו-סקוליוזיס. בצילומי הכתף לא נראתה כל פתולוגיה ולא בוצעו בדיקות נוספות.

ב.         אין כל קשר סיבתי בין מחלותיה הנ"ל לבין האירוע מיום 15.10.01. ברישום יום אחרי האירוע רשום כי הכאב הוא מזה חודש ורשום במפורש כי הכאב הוא ללא קשר למאמץ. כלומר התובעת נשאלה במפורש לגבי תחילת הכאב ואופי תחילתו. גם בפניה לחדר מיון ביום 18.10.01 נרשם שיש לה כאבים בכתף שמאל מזה חודש. לו היה קורה נזק חריף ביום האירוע היה הדבר צפוי להתבטא ברישומים האלה וכאן לא רק שאין המידע מופיע אלא האפשרות של מאמץ נשללת. סיבה נוספת לשלול קשר זה היא שהשנויים הניווניים שנמצאו קורים במשך שנים ולכן ברור שקדמו לאירוע. גם עיוות של כיפו-סקוליוזיס הינו ישן. כמו כן הרמת משא תוך כיפוף אינה מפעילה כוחות על עמוד השדרה הצווארי.

ג.         האירוע מיום 15.10.01 לא גרם ולא החמיר את מחלותיה.

ד.         כל תקופת אי הכושר ניתנה עקב מחלותיה הנ"ל. מאחר שמחלותיה לא נגרמו ולא החמירו באירוע אין גם כל קשר סיבתי בין האירוע לתקופת אי הכושר".

בהתאם לחוות דעתו של המומחה בית הדין האזורי לא מצא כי יש מקום לסטות הימנה ודחה את התביעה.

ד.         בישיבת קדם הערעור הוסכם כי תופנה אל המומחה שאלת הבהרה " האם יש קשר בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה בחוליות  5C ו- 6 C בגבה של המערערת" וזאת להבדיל מהפגיעה בצוואר ובכתף שנדונה בחוות הדעת?

על כך השיב המומחה כדלקמן:

" חוליות 6 C ו-5 C הן חוליות בצוואר ולא בגב. ( C הוא האות הראשונה של המילה CERVICAL שהוא צווארי). שללתי בתשובתי בחוות דעתי קשר של גרימה בין הארוע בעבודתה לכל מחלותיה כולל הפגיעה בחוליות צוואר אלה. ציינתי ששנויים ניווניים קורים במשך שנים ולכן קדמו לארוע. כמו כן ציינתי שהרמת משא תוך כיפוף אינה מפעילה כוחות על עמוד השדרה הצווארי, כוחות שיכולים לגרום לבלט הדיסקים. כוחות בזמן הרמה כזו עוברים מהידיים לכתפיים ומשם לעמוד השדרה הגבי והמותני. אין "עליית" כוחות ניכרים לכוון הצוואר. זאת בנוסף לרישומים מ-15.10.01 ו-18.10.01 אותם תארתי, שגם כן אינם תומכים כלל באפשרות של נזק חריף ביום הארוע לצוואר או לאברים האחרים".

4.         לאור הבהרתו הנוספת של המומחה בחוות דעתו הראשונה לא מצאנו אף אנו כי יש מקום לסטות מחוות הדעת המפורטת והחד משמעית של המומחה ועל כן אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

5.         סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות.