חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עבל 1359/02

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
1359-02
5.5.2005
בפני :
1. עמירם רבינוביץ
2. נילי ארד
3. ורדה וירט-ליבנה
- נגד -
:
בלום מאיר משה
עו"ד סירוטה יונה 		:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אמנון סבח
פסק-דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.         ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט הראשי חיים סומך ונציגי ציבור מר מלחם מחמוד ומר שמעון כהן; בל 002249/01), אשר דחה את תביעת המערער להכיר באירוע שאירע למערער ביום 12.11.00 כתאונה בעבודה.

2.         העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי הן אלה:

" 2.       א.        התובע נהג מונית עצמאי, ובעלים של מונית.

            ב.         התובע מתגורר ברח' שיכון הותיקים 89 בטבריה.

ג.         לתובע אין חניה ליד ביתו והוא מחנה את המונית וכן את כלי הרכב של המשפחה בחניה ציבורית הנמצאת לא הרחק מביתו.

ד.         מר ביטון מתגורר ליד החניה הציבורית, וגם הוא מחנה את רכבו בחניה הציבורית, כפי שכל זר או תושב האזור יכול להחנות בחניה הציבורית.


ה.        מר ביטון גר בסמוך לחניה הציבורית, בעוד שהתובע מתגורר ברחוב סמוך כ-150 מטר מהחניה הציבורית.

ו.          מר ביטון התרעם בעבר על כך שהתובע מחנה את המונית בחניה מול ביתו למרות שהתובע אינו מתגורר בסמוך לחניה זאת, ועל רקע זה פרצו סכסוכים.

ז.         ביום 12.11.00 פרץ סכסוך בין הצדדים בקשר לחנית המונית בחניה הציבורית. מר ביטון בקש מהתובע להוציא את המונית ממקום החניה, ובעקבות בקשה זאת פרץ כאמור סכסוך שבמהלכו תקף מר ביטון את התובע וגרם לו חבלות.

ח.        בעקבות הארוע הוגש נגד מר ביטון ואחיו כתב אישום (ראה נספח ה' לת/3), שהסתיים בהרשעת האחים ביטון לאחר הודאתם.

ט.        בעקבות התקיפה נחבל כאמור התובע איבד ההכרה ופונה לבית חולים, שם איבחן גם כי לקה באוטם שריר הלב".

3.         בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער בנימוקים הבאים:

" 3.       ג.         מהראיות  שהוצגו  בפנינו  עולה  שהתקיפה  היתה  על  רקע

"מקום חניה"  של המונית, ולא עקב העובדה שה"מונית" משמשת כלי עבודה (לענין זה ראה עמוד 3 שורות 8 - 13 וכן עמוד 4 שורות 22 - 23).

ד.         בהתאם לעובדות מדובר בחניה ציבורית, בעל רכב רשאי

להחנות את רכבו בחניה זאת.

ה.        בענינינו, הסכסוך היה יכול להתרחש בין אם התובע היה בעלים של מכונית פרטית או מונית או כלי תחבורה עסקי אחר, מהטעם,  שהסכסוך היה על מקום החניה ולא על סוג הרכב אותו החזיק התובע או שיה בעליו. (ראה נג/0/222 המ.ל.ל נ. זילברשטיין פד"ע כז' 59, וכן בג"צ 1262/74 פד"י מח(4) 738)".

4.         בערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית הדין האזורי טען בתמצית את הטענות הבאות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>