פסק-דין בתיק עבל 135/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופט אילן איטח ונציגי הציבור מר עידן למדן ומר אבישי שמר; בל 2598/03) שדחה ברוב דעות את תביעתו של המערער להכיר בעבודתו בחברת "החיות של נטע בע"מ" כעבודה מועדפת על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי) נציין כי נציג הציבור מר עידן למדן, היה בדעה כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בתביעתו של המערער למענק בגין עבודה מועדפת.

2.         הרקע העובדתי כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי הוא:

"1.1     התובע השתחרר משרות סדיר ביום 14.7.02 ומיד לאחר מכן - ביום 15.7.02, החל לעבוד כעובד שכיר במשרה  מלאה בחברת 'החיות של נטע בע"מ' (להלן - המעביד), בבעלותה ובניהולה של אימו - הגב' נטע ידלין.

1.2.      עיקר עיסוקו של המעביד בביצוע פעילויות חינוך בבתי הספר ובגנים בהם מוצגים בפניהם בעלי חיים שונים. לשם ביצוע הפעילות מחזיק המעביד צוות של מדריכים ברחבי הארץ וכן בעלי חיים רבים ומגוונים. בנוסף וכעיסוק משני עוסק המעביד במכירת בעלי חיים.

1.3.      לשם ביצוע פעילויותיו מחזיק המעביד, בשטח של שני דונם, בשלוש סככות. הסככות מצויות במשק מורן בכפר יחזקאל (שלמרגלות הגלבוע) - משק של דודתו של התובע (אחות האם). בסככות מצויים בעלי החיים הבאים: סככה א' - 200 נקבות אתבונים לגידול וריבוי; סככה ב' - ברווזים, אווזים, תרנגולות, אפרוחים,

            תוכים שלווים, יענים ויונים. בחצר סככה ג' - חמוסים, צ'ינצ'ילות, אוגרים עכברים, חולדות מעבדה ושרקנים.

1.4.      בנוסף מחזיק המעביד בשטח 'קדמי' בישוב אבן יהודה, בבית של אימו של התובע - הגב' נטע ידלין. בביתה הפרטי מוחזקים בעלי החיים שהאקלים הים תיכוני 'קשה' להם כגון נחשים, ובשטח שצמוד לבית (על פני כחצי דונם או דונם שלם) מצויים שתי מכלאות נוספות ועוד מספר כלובים ובהם בעלי חיים - חלקם משמשים מזון לבעלי החיים האחרים.

1.5.      שיטת העבודה היא כזו שבעלי החיים מועברים למדריכים לצורך השיעורים/הצגות בהתאם לתכנית העבודה השבועית. בעלי החיים הנ"ל מובאים מכפר יחזקאל אל הבית באבן יהודה ומשם הם מופצים מדי יום למדריכים, אלא אם כן בעלי חיים מסוימים נותרים אצל המדריכים במשך השבוע.

1.6.      התובע עבד בשעות לא קבועות ועסק, בין היתר, בפעולות הבאות: בניוד בעלי החיים, איסופם ובהספקת ציוד למדריכים באזור המרכז והדרום. התובע היה נוסע לכפר יחזקאל מביא לשם או לוקח משם בעלי חיים (לפי הצורך). מעבירם לאבן יהודה או מאבן יהודה, לפי הענין. לוקח או מביא את בעלי החיים אל או מאת המדריכים. מספק להם אוכל או ציוד לבעלי החיים לפי הצורך. ניוד בעלי חיים בוצע בעיקר בין המדריכים לבית באבן יהודה. בנוסף עסק התובע בהאכלת והשקיית בעלי החיים, בניקיון המכלאות, וברחצת בעלי החיים.

1.7.      בתצהירו ובעדות האם נטען כי חלוקת הזמן של התובע בין כפר יחזקאל לבין אבן יהודה היתה 'חצי חצי'. אלא שבחקירתו הנגדית טען התובע שעיקר זמנו היה באבן יהודה. הדבר מתיישב עם עדותו לפיה דודתו היא שתפעלה את ה"חווה" בכפר יחזקאל - בדקה שהכל בסדר, והאכילה. למעט כשהוא היה שם או כשהיה צריך לדאוג לניקיון.

1.8.      בחודש 3/03 ירדה פעילות החינוך שהוזמנה והתובע פוטר במסגרת פיטורי צמצום. העסק המשיך להיות מתופעל על ידי האם, מדריכה נוספת ופועלת. פעילות העסק נפסקה כמעט כליל בסוף 2003 בשל הקיצוץ בפעילויות החינוך.

1.9.      התובע טען כי כאשר עמד להשתחרר הוא תכנן לעבוד בתחנת דלק כדי לקבל את המענק אך לאור המצוין בדפי המידע של הנתבע לפיו עבודה ב"חווה לגידול בעלי חיים" היא בבחינת עבודה מועדפת (דפי המידע צורפי כנספח ג' לתצהירו) הוא נעתר להצעת אימו לעבוד בחווה שבבעלותה כעובד מן המנין."

3.         המחלוקת היחידה בערעור שבפנינו האם יש לראות בעבודתו של המערער עבודה "באתרי גידולים חקלאיים" כמשמעותה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת) התשמ"ג-1983 (להלן - התקנות).

4.         בית הדין האזורי (בדעת רוב) לאחר שניתח את העובדות ואת פסיקת בתי הדין לעבודה קבע כי בהתאם למטרת ה"מפעלים" אין מדובר במפעל חקלאי אלא במפעל שמטרתו העיקרית היא ביצוע פעולות חינוכיות במסגרת החינוך כאשר פעולת גידול בעלי החיים היא אך נלווית למטרה העיקרית של המפעל.

5.         בישיבת קדם הערעור הסכימו באי כוח הצדדים כי יטענו בעל פה את טענותיהם והם ישמשו כסיכומים בכתב בפני המותב שיתן את פסק הדין.

6.         בא כוח המערער טען כי בית הדין האזורי פירש לא נכון את הוראת החוק בכך שבחן את מטרתו של המפעל ולא בחן את העיסוק עצמו של המערער.

            ואילו באת כוח המוסד לביטוח לאומי טענה כי יש לבחון את אופיו של המפעל ובמקרה זה לא מדובר במפעל בעל אופי חקלאי.