פסק-דין בתיק עבל 117/05

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור מר ממליה ומר ניסני; בל 3286/02), בו נדחתה תביעת המערער לדמי אבטלה לאור הקביעה כי המערער אינו תושב ישראל.

2.      בטופס התביעה לדמי אבטלה ציין המערער כי כתובת מגוריו הינה באל - סעדייה מספר 5 ירושלים. הגב' חדרה דקידק, שבעלה הוא בעל הנכס בכתובת לעיל, הציגה גרסאות שונות לחוקר המוסד ובבית הדין באשר לשאלה האם אמו של המערער התגוררה בנכס האמור. אשר לשאלה האם המערער התגורר בנכס, ענתה בהודעתה לשאלת חוקר המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד): "האם בנה מאזן גר איתה כאן..." כי "לא גר כאן". בחקירתה בבית הדין, ציינה גב' דקירק באשר למגורי המערער, כי המערער התגורר עם אמו, אך הוסיפה, כי "הוא בחור. אני אשה לבדה, הוא הולך, עובד, ישן בחוץ... אני לא יכולה להשגיח עליו הוא בחור צעיר". המערער ציין עוד בפני בית הדין קמא, כי "רוב הזמן אני אצל הדוד. אוכל שם, יושן שם. חצי הדברים שלי נמצאים שם. גר שם אמגד בן דוד שלי.... לוטפיה האמא...". הגב' לוטפיה ספדי, אשר לטענת המערער התגורר בביתה בחלק מן הזמן, ענתה לשאלת החוקר היכן מתגורר המערער, כי היא אינה יודעת. גם בנה, ציין כי המערער "לא גר כאן אבל מבקר מידי פעם אצלנו. לא ידוע היכן מאזן גר באופן קבוע". חוקר המוסד, מר רפי אמסלם, העיד בבית הדין, כי ביצע תחקור בשכונת אל - סעדייה, ממנו עלה, כי "בקשר לתובע נמסר שלא גר פה אף פעם". באשר להערכתו שהמערער גר מחוץ לתחום, העיד החוקר "זה הערכה שלי מאחר ולא איתרתי אותו. אני ערכתי תחקור אצל קרובי משפחה שמכירים אותו לא יכולים להצביע לי אפוא בדיוק הוא גר". על סמך כלל הראיות שעמדו בפניו, ובהעדיפו את ההודעות שנמסרו לחוקר המוסד על פני עדויות בבית הדין, קבע בית הדין שהמערער "לא שכנע אותנו שהוא גר בתקופה הרלבנטית - בתכוף לתאריך הגשת התובענה בתוך התחום. כיוון שכך דין התביעה להידחות".

3.      המערער ערער על פסק הדין, ובישיבת קדם הערעור ביקשו הצדדים, על מנת קצר את זמן ההתדיינות, להכתיב לפרוטוקול את טענותיהם שיירשמו וייחשבו לסיכומים בכתב מטעמם וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק. בנוסף ביקש בא כח המערער להגיש תרגום חוזי שכירות בין אמו של המערער לבין בעל הנכס בכתובת שמסר המערער, וזאת כדי לסתור את האמור בהודעתה של הגב'  דקידק, כי לא נחתם חוזה כאמור עם אם המערער, ובעיקרו של דבר היא רק השאירה בנכס חפצים. טענות המערער בפנינו, היו כי למערער תעודת זהות ישראלית ולפיכך עבר הנטל למוסד להוכיח כי התגורר מחוץ לתחום. כן נטען, כי בית הדין לא ייחס משקל מספיק לגרסת המערער, לפיה הוא עבד בתל אביב בתקופה הרלבנטית ואף נהג להישאר ולשהות שם. כן ציין בא כח המערער, כי עדותה של הגב' דקידק אינה מהימנה לאור הסתירות בה וכי עדים אחרים הצביעו על כך שאמו של המערער התגוררה בנכס השייך לבעלה של גב' דקידק.

4.      באת כח המוסד, ביקשה להיסמך בטיעוניה על פסק הדין קמא, בציינה כי "סך כל הראיות מראות שנסתרה גרסת התובע. לכן קבע בית הדין שהתובע לא שכנע אותו שגר בתקופה הרלבנטית באל - סעדיה 5. .... בית הדין נתן משקל לכל הראיות שהובאו בפניו. אל לבית הדין להתערב בקביעות של מהימנות ויש לדחות הערעור".

5.      לאחר שעיינו בכלל החומר שבפנינו, לרבות בתרגום חוזי השכירות שהמציא המערער, לא מצאנו לנכון לקבל את הערעור. בית הדין, בפניו הובאו כלל הראיות ונשמעו העדים - מצא כי טענת המערער למגורים בנכס שבאל - סעדיה 5 לא הוכחה. בית דין זה אינו מתערב בנקל בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, ואין אנו סבורים כי במקרה זה יש לחרוג מן הכלל.  לא ראינו אף רבותא בחוזים שהציג המערער. חוזים אלה, אפשר שמלמדים על הסכם שכירות בין אמו לבעלי הנכס, אך אין בהם ראיה פוזיטיבית למגוריו שם. אכן המערער הינו בעל תעודת זהות ישראלית. אך משהוא עצמו ציין בתביעתו כתובת מגורים בתחום, בה לא ניתן היה לאתרו, וכל עדויותיו על מקומות מגורים חלופיים בתחום לא אומתו, סבורים אנו כי בדין נדחתה תביעתו, ואף דין   הערעור להידחות.

6.      סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א  אייר  התשס"ה (30.05.05), בהעדר הצדדים.

_______________      ______________          ____________________

        סטיב אדלר, נשיא          יגאל פליטמן, שופט              נילי ארד,  שופטת         

         _____________________            _________________________

            מר יורם שגב, נציג עובדים                 מר גד מאיר, נציג מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: