פסק-דין בתיק עבל 1095/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון - דן יחיד; תיק בל 1864/02) אשר קיבל את תביעתה של המשיבה בחלקה וקבע כי יש לראות בדלקת הגידים של המשיבה בשורש כף היד כמחלת מקצוע.

2.         המוסד לביטוח לאומי עירער על קביעתו זו של בית הדין האזורי וטען כי בית הדין האזורי פסק בניגוד לחוות דעתו החד משמעית של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין.

3.         הצדדים הגיעו לידי הסכמה לגבי העובדות המהוות תשתית לתביעה:

א.        המערערת, ילידת שנת 1947 עובדת החל משנת 1965 במועצה המקומית יקנעם, כמזכירה או כפקידה.

ב.         עד שנת 1995 עבדה המערערת כמזכירה בבית ספר. לאחר מכן היא עבדה כשלוש שנים במחלקת תרבות הדיור ובמחלקת גנים ונוף. לאחר מכן היא עברה לעבוד כמזכירה בבית הספר "דליות"  ושם היא עובדת זו השנה החמישית.

ג.         בביה"ס "דליות" לומדים כ-400 תלמידים והמערערת עובדת בו כמזכירה יחידה.

ד.         המערערת עובדת במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע 5.5 שעות ביום.

ה.        ידה הימנית של המערערת היא היד הדומיננטית שלה.

ו.          עבודתה של המערערת כללה הדפסות, תיוקים, מענה לטלפונים, ניהול חשבונות, מגע עם הורים ותלמידים וכן כתיבת מכתבים - ביד ובהדפסה. עבודתה של המערערת כוללת הקלדות רבות מאוד.

ז.         עד שנת 1994, המערערת הקלידה במכונת כתיבה ולאחר מכן - במחשב.

ח.        בזמן שהמערערת לא עבדה כמזכירת בית ספר, שינו את תפקידה ממזכירה בכירה - לקלדנית. רוב שעות העבודה היו בקלדנות והיא הדפיסה חוזים רבים.

ט.        בשנת 2001 החלה המערערת לחוש כאבים חזקים בכפות הידיים, במרפקים ובכתפיים".

4.         בית הדין האזורי מינה את ד"ר אבנר קרב לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומה של מחלת מקצוע או פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה (להלן: המומחה הרפואי).

5.         ד"ר אבנר קרב שמשמש כמנהל המחלקה לכירורגיה של היד במרכז הרפואי קפלן השיב לשאלת בית הדין האזורי וקבע כי התופעות החולניות הניווניות בחלקי הגוף השונים של המשיבה, לרבות בידיים, כולן על רקע ניווני תחלואי ולא על רקע עבודתה.

            ב"כ המשיבה ביקש להפנות שאלות הבהרה רבות למומחה ולמרות התנגדות ב"כ המוסד בית הדין האזורי התיר הפנייתן של מרבית השאלות.

            בתשובותיו לשאלות ההבהרה המומחה הרפואי חזר על מסקנתו החד משמעית כי אין מדובר במחלת מקצוע או פגיעה בעבודה על רקע של מיקרוטראומה.

6.         בית הדין האזורי בחן את חוות הדעת של המומחה הרפואי וקיבל אותה במרבית הפגיעות הגופניות של המשיבה, למעט דלקת הגידים בשורש כף היד. לגבי פגיעה זו קבע בית הדין האזורי שעל פי הגדרתה היא עונה על הנדרש בפריט המצוי בחלק א' של רשימת מחלות המקצוע ולכן החזקה היא כי מדובר במחלת מקצוע אלא אם המוסד לא הוכיח ההיפך.

            בית הדין האזורי קבע כי המוסד לא הוכיח ההיפך מאחר ולא הצביע על גורם אחר לדלקת הגידים בשורש כף היד ולכן יש לראות זאת, לדעתו, כמחלת מקצוע.

7.         ב"כ המוסד טענה כי לא היתה כל הצדקה עובדתית או משפטית לסטייה מחוות הדעת החד משמעית והברורה של המומחה כשהוא מסביר כי הדלקת הופיעה על רקע ניווני תחלואי, ללא קשר לעבודת המשיבה נובעת מהבעיה הכללית  באזורי הגוף השונים של המשיבה.