חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עבל 1069/04

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
1069-04
3.8.2005
בפני :
1. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
2. עמירם רבינוביץ
3. שמואל צור
- נגד -
:
1. אמיר ביתן
2. ורד ביתן

עו"ד עדיאל חשין
עו"ד מייק אברהמס 		:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מלכה קריצמן
פסק-דין

השופט שמואל צור

1.         אדם זכאי לגמלה מן המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לפי חוק הביטוח הלאומי (להלן - החוק). הזכאי מגיש תביעה לגמלה, התביעה מאושרת על ידי הגורם המוסמך והגמלה משולמת לזכאי לפי החוק. לימים, נחקק חוק זמני, כהוראת שעה, המבטל את הזכאות לתקופת זמן נתונה. בתום תקופת החוק הזמני חוזרת לתוקפה הוראת הזכאות המקורית. השאלה העומדת לדיון בפנינו היא האם - לאחר שתמה תקופת תוקפו של החוק הזמני והוראת הזכאות המקורית חזרה לתוקפה - על הזכאי להגיש תביעה חדשה לגמלה על בסיס הזכות המקורית או שזכאי הוא לגמלה מכח החוק בלא צורך בפעולה מיוחדת מצידו.

הרקע החקיקתי

2.         עניין לנו בזכאות לקיצבת ילדים. זכאות זו מקורה בסעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 הקובע לאמור:


" זכות לקיצבת ילדים

105. הורה מבוטח זכאי לקיצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד".

הוראה זו - כלשונה - מצויה כיום בסעיף 66 לנוסח  החדש  של החוק משנת תשנ"ה. עם זאת, הואיל והוראות השעה השונות התייחסו לנוסח החוק משנת תשכ"ח, נמשיך אף אנו להתייחס להוראה תחת מספר הסעיף 105.

3.         הזכאות לקצבת ילדים לפי סעיף 105 לחוק קיימת מזה שנים. ביום 1 ליולי 1985 פורסמו תקנות שעת חרום (הסדרים לשעת חרום במשק המדינה) התשמ"ה-1985 (להלן - תקנות שעת חרום). תקנות אלה נועדו "... לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים ציבוריים אחרים... הגדלת הכנסות המדינה בדרך של הטלת מס חד פעמי על הכנסה שאינה הכנסת עבודה וביטול פטורים והקלות אחרות, והשגת יעדים כלכליים אחרים" (תקנה 1).

פרק ה' לתקנות שעת חרום כולל תיקונים בחוק הביטוח הלאומי ובסעיף 31 שבו נאמר:

" תיקון חוק הביטוח הלאומי

31.       בתקופה הקובעת ייקרא חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), כאילו -

(1)       ...

(2)       בסעיף 105 במקום "בעד כל ילד" נאמר "בעד כל ילד מעל לילד הראשון שבמניין ילדיו";

אין חולק כי תקנות לשעת חרום, אשר בכוחן להביא לשינויו של חוק, תוקפן לתקופה של שלושה חודשים בלבד (סעיף 9(ג) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח- 1948, כפי שהיה בתוקף במועד הרלבנטי).

4.         ביום 1.10.1985 נחקק חוק הסדרים לשעת חרום במשך המדינה, התשמ"ו-1985 (ס"ח 1159, תשמ"ו, עמוד 15; להלן - חוק ההסדרים). בסעיף 1 לחוק ההסדרים נאמר:

"חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים אחרים, להגדיל את הכנסות המדינה, ולהשיג יעדים כלכליים נוספים".

בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים (הצ"ח 1750, תשמ"ה, עמוד 276) נאמר -

" חוק זה בא להחליף את תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) תשמ"ה-1985, שהותקנו עקב הכרתה של הממשלה כי משק המדינה מצוי במצב חירום המחייב נקיטה מיידית בצעדים מיוחדים."

5.         לעניין קיצבת ילדים, קובע סעיף 26 לחוק ההסדרים כך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>