פסק-דין בתיק עב 4583/09

1.         התובע הועסק על ידי הנתבעת כשומר במשך כעשר שנים. עבודתו בנתבעת הגיעה לסיומה לאחר שזו חדלה לספק שירותי שמירה במתקן בו הועסק והודיעה לו כי בכוונתה להעבירו למקום עבודה אחר.

            המחלוקת העיקרית בתביעה שלפנינו היא האם בנסיבות אלה, התובע זכאי לפיצויי  פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת בגין הפסקת עבודתו אצל הנתבעת. בנוסף, נתבעו הרכיבים הבאים: גמול בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי פדיון חופשה, תוספת ותק, אש"ל, דמי חגים, פיצוי בגין הפסד מס ופיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי עבודה.

2.         רקע עובדתי

א.         הנתבעת היא חברה למתן שירותי שמירה (סעיפים 56-62 לסיכומי הנתבעת).

ב.         התובע הועסק בנתבעת מיום 9.11.98 ועד לסוף חודש מרץ  2009, כעובד שעתי בשכר מינימום. מרבית עבודתו של התובע התבצעה בבניין "בית דוד" בעיר רמת גן (להלן: המתקן; עדות התובע בעמוד 9 לפרוטוקול, שורות 8-12; עדות סמנכ"ל הנתבעת בעמוד 17 לפרוטוקול, שורות 25-28).

ג.          בחודש מרץ 2009 התובע קיבל מהנתבעת מכתב הנושא תאריך 12.3.09, ובו נרשם שעבודתו בבית דוד תופסק. באותו מכתב הוצעו לתובע שלושה מקומות עבודה חלופיים: "בית מולדבסקי" בגבעתיים, מפעל "אלקו" ברמת-השרון ו"בית גרונר" ברמת-גן. כמו כן הוצעה לתובע, בעל פה, משרה חלופית ב"בית עמיאל" שבתל אביב.

            ד.         התובע המשיך לעבוד ב"בית דוד", והחל מיום 1.4.09 עשה כן כעובד חברת "שפע בטחון".

ה.         ביום 31.3.09 הנתבעת שלחה לתובע מכתב ובו נרשם כי מאחר שטרם נמצאה עבור התובע משרה חלופית, הוא יצא לחופשה בתשלום למשך 14 יום. נוסף על כך, התובע הוזמן לפגישה עם סמנכ"ל הנתבעת אשר נקבעה ליום 16.4.09. התובע לא הגיע לפגישה זו.

ו.          סמוך לאחר סיום עבודתו, בחודש אפריל 2009 שולמו לתובע הסכומים הבאים: 7,613 ש"ח בגין פדיון 23 ימי הבראה וכן 8,611 ש"ח בגין פדיון חופשה (עבור 52 ימים בתעריף של 165.6 ש"ח ליום).

ז.          לאחר הגשת התביעה, בחודש ינואר 2011, שולמו לתובע הסכומים הבאים: 17,717 ש"ח בגין הפרשות לגמל ו-1,944 ש"ח בגין דמי נסיעות, המהווים מלוא הסכום אשר נתבע על ידו בגין רכיבים אלה. כמו כן שולמו לתובע 9,000 ש"ח בגין עבודה בשעות נוספות.

3.         ההליך

א.         כאמור, הנתבעת שילמה לתובע סכומים שונים שנזכרו בתביעתו. עם תשלום הוצאות הנסיעות ודמי גמולים לפנסיה, בסכומים שנתבעו, התייתר הצורך בדיון ברכיבים אלה. בנוסף, הסכום ששולם לתובע בחודש 2009 בגין פדיון הבראה (7,613 ש"ח) עולה על הסכום שנתבע (7,348 ש"ח), כך שאף הדיון ברכיב זה התייתר.

            נותרו לדיון והכרעה הרכיבים הבאים - פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, תמורת עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, תוספת ותק, תוספת אש"ל, דמי חגים, פיצוי בגין הפסד מס ופיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי עבודה.

ב.         בדיון שהתקיים לפנינו העידו התובע וכן סמנכ"ל הנתבעת, מר אלי דולגין (להלן - דולגין).

            הצדדים לא צירפו לתצהירים את כל תלושי שכרו של התובע ואת דוחות הנוכחות שנערכו במהלך עבודתו. אלה הוגשו בנפרד והם מהווים חלק מהראיות בתיק (ר' החלטה מיום 4.10.10).

4.         ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים

לטענת התובע, על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה ולחלופין, צו ההרחבה בענף השמירה (להלן - צו ההרחבה). התובע טען בסיכומיו כי הוראות צו ההרחבה חלות על הצדדים ויש לפנות אל הוראות ההסכם הקיבוצי, מקום בו הוא קובע זכויות עודפות על אלו שבצו ההרחבה. מדובר בטענה כללית ובלתי מבוססת ולדעתנו, היא אף מנוגדת לדין ועל כן היא נדחית.

מאחר שלא הוכח כי הנתבעת חברה בארגון המעסיקים שחתם על ההסכם הקיבוצי ומאחר שטענתו המרכזית של התובע היא כי צו ההרחבה חל על הצדדים, איננו מקבלים את הטענה לפיה ההסכם הקיבוצי בענף השמירה חל על הצדדים. על כן יש לבחון את עניינו של התובע על פי הוראות צו ההרחבה בענף השמירה.

5.         זכאות התובע לפיצויי פיטורים