פסק-דין בתיק עב 3004-07

רקע

1.           תובענה זו הוגשה ביום 28.8.07, ובה עתרה גב' הדאיה חטיב (להלן: התובעת), לתשלום פיצויי פיטורים בגין פיטוריה מעבודתה כעוזרת גננת, במועצה המקומית דיר חנא (להלן: הנתבעת ו/או המועצה), לאחר שנפגעה בתאונת דרכים קשה; בנוסף תבעה להצהיר, כי היא זכאית לפנסיה תקציבית החל ממועד פיטוריה.

2.           התביעה באה בעקבות הליך קודם בין הצדדים [תיק עב 4018/01 (אז' חיפה), פסק-דין מיום 3.5.07 (להלן: פסה"ד הקודם)], בו נקבע, כי התובעת פוטרה שלא כדין, ביום 1.9.00, והיא זכאית לשכר עבודה עבור התקופה 5/00 - 8/00, כולל, וכן לפיצוי בגין סיום העסקה שלא כדין, בשווי 6 משכורות; והכל - בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום 1.9.00 ועד למועד התשלום בפועל.

3.           בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי בפסה"ד הקודם נקבעה התשתית העובדתית וצוין, כי במסגרת אותו הליך לא נתבעו פיצויי פיטורים והתובעת אף לא הראתה שפנתה בבקשה לתשלום פנסיה, ומשלא עשתה את המוטל עליה, התביעה בעניין זה היא מוקדמת ולכן - פסה"ד הקודם לא התייחס אליה. יחד עם זאת, נקבע שם, מפורשות - "... ברור הוא, כי המדובר בחלופות דהיינו ככל שתאושר לתובעת פנסיה, היא לא תהא זכאית לפיצויי פיטורים." [ס' 9 לפסה"ד הקודם].

4.           הוסיפו וטענו בכתב ההגנה, כי התובעת ניהלה את התביעה הראשונה, נשוא פסה"ד הקודם, בה עתרה לחזרה לעבודה ויותר מאוחר לסעדים בגין פיטורים, אך, היא נמנעה מלתבוע פיצויי פיטורים ואף לא עתרה ולא קיבלה את אישור בית-הדין לפיצול סעדים. הדגישו, כי התובעת היא אשר מעכבת את אישור תביעתה לפנסיה, מחוסר שיתוף פעולה שלה עם הרשויות ומנסה - "לאחוז בחבל משני קצותיו", כאשר היא תובעת בתביעתה הנוכחית פיצויי פיטורים. לכתב ההגנה צורפו הן פסה"ד הקודם והן תכתובות למשרד הפנים, בעניינה של התובעת. כמו כן, נטענה טענת שיהוי, מאחר שהתביעה הוגשה "רק ביום 28.08.2007 - כשלושה ימים לפני תום תקופת ההתיישנות." [ס' 5 לכתב ההגנה].

5.           בדיון המוקדם הראשון, שהתקיים ביום 5.6.08, הבהיר ב"כ התובעת, כי: "הוגשה התביעה דנא בגין פיצויי פיטורים ולחילופין תביעה לפנסיה" [עמ' 1 בראשית הדיון]. באותו דיון, לאחר שנציגי הצדדים הבהירו, כי הנתבעת פנתה בעניינה של התובעת למשרד הפנים, ביום 30.5.05, ולאחר איסוף מסמכים נוספים שנדרשו מהתובעת, נשלחה בקשה מעודכנת למשרד הפנים, ביום 23.11.07 - נדרש משרד הפנים להבהיר, מדוע עד אז טרם אושרה פנסיה לתובעת [עמ' 2 לפרוטוקול, דברי באי-כוח הצדדים וההחלטה לאחריהם].

6.           בדיון שהתקיים ביום 30.12.08, בפני הרשמת דרוקר, הופיע ב"כ התובעת על דעת שני הצדדים ומסר, כי קיבל רק ביום הקודם - "אישור מאת משרד הפנים המאשר פנסיה לתובעת בשיעור 53%, לרבות תשלום 12 משכורות" [עמ' 3, ש' 8 ואילך]; לשם בדיקת המצב התבקשה אורכה של 30 ימים.

7.           בדיון נוסף בפני הרשמת, בתאריך 24.5.09, נטען, כי התובעת חולקת על מועד תחילת תשלום הקצבה, ואף לא קיבלה מידע, מה הוא השכר הקובע לצורך חישוב קצבת הפרישה, על כן, ביקשו שני הצדדים להתקדם בהליך - "תוך מתן אפשרות למשרד הפנים ליתן תשובה, שאולי ותייתר את הצורך בהמשך תביעה זו" [עמ' 5, ש' 23-20].

8.           הוגשו תצהירים של התובעת, מחד, ושל גזבר המועצה, מאידך, ובפתח ישיבת הוכחות, שנקבעה ליום 2.6.10, בפני מותב בראשות כב' השופטת סמיר-עמאר, טען ב"כ התובעת, כי מאחר שהתובעת פוטרה ללא מכתב פיטורים, נגרם לה נזק בכך ש- 8 שנים לא קיבלה פנסיה, ועל כן "היא זכאית לפיצוי בגובה הפנסיה שנמנעה ממנו במשך אותם 8 שנים" [כך במקור - עמ' 8, ש' 14]. בכך היה שינוי לעומת התביעה כפי שהוצגה, מלכתחילה.

9.           באותה ישיבה, הוסבה תשומת הלב, בין היתר, אל מכתב של משרד הפנים, בעניינה של התובעת, מיום 4.11.09 [נספח ל"א לתצהיר מטעם הנתבעת] - בו הובהר כך:

"בפסק דין 004018/01 לגבי העובדת גב' הדאיה חטיב, לא נאמר מפורשות פרטים על זכויותיה לקצבה, סיום יחסי עובד מעביד בשנת 2001 עדיין אינו עילה לזכאות לקצבה מיידית.

משרדנו קבע תוך פשרה את קצבתה כולל מענק בתחולה מ-11/8/08 במקום גיל 60 או גיל 67. עפ"י סעיף 60 לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), תש"ל 1970 נפגעי תאונות דרכים, צריכים לפנות לחברת קרנית למימוש זכויותיהם על אובדן השתכרות, על המועצה היה לפנות לחברה המבטחת נפגעי תאונות דרכים ולברר את תקופת אובדן השתכרות.

לאור האמור אשורנו נשאר בעינו ואין משרדנו נכון לתקן את מועד תנאי פרישתה.

אלטרנטיבה לאשורנו יכולה להיות גם ביטול קצבתה מ-11/8/08 ותשלום קצבתה בגיל 67."

10.      בהתחשב בכך, ניתנה לצדדים עוד אורכה, לבירור מצב זכויותיה של התובעת מול משרד הפנים, ושוריינו מועדים לדיון מוקדם ולישיבת הוכחות, לפני כב' השופטת סמיר-עמאר. עקב פרישתה המתוכננת, הועבר הטיפול בתובענה למותב הנוכחי ובדיון הראשון לפנינו, ביום 14.3.11, התברר, שביום 13.10.10, הגישה התובעת תביעה נוספת נגד הנתבעת, בה נתבע תשלום "חלף הכנסה ופיצויים", שעניינו, בעצם, תשלום בגובה הפנסיה, שהתובעת היתה זכאית לה מהפסקת עבודתה, החלחודש 9/00 ועד 11.8.08 [ 25634-10-10 (להלן: התיק הכפול)].

11.      לא היתה כל הצדקה לבירור התיק הכפול במקביל להליך שלפניו והצדדים הודיעו שהסכימו לעכבו. עוד הובהר בישיבה לפנינו, כי מוסכם על הצדדים, שהתביעה לתשלום פיצויים מטעם המועצה, בגין העובדה שהתובעת לא מקבלת פנסיה לתקופה מיום פיטוריה, 9/00, ועד 8/08 - מועד בו החלה לקבל גמלת פרישה וגם קיבלה מענק פרישה - היא תביעה חלופית, בלבד, אשר תתייתר - "ככל שתתקבל תביעתה העיקרית לתשלום הפרשי גמלה עבור התקופה הנ"ל ..." [עמ' 11, ש' 12]. לא למותר לציין, כבר עתה, כי לימים נדחתה התביעה בתיק הכפול, בהסכמה, לשם הכרעה במחלוקת על ידנו [בקשה מוסכמת מיום 7.3.12, בתיק הכפול, ופסק-דין בו, כמבוקש, מיום 11.3.12].

12.      לאור החומר שהונח לפנינו, ראינו לנכון לקבל את עמדת מדינת ישראל - משרד הפנים, הממונה על הגמלאות ברשויות המקומיות, מי שלכאורה, הוא הגורם שהיה אמור לתרגם את הקביעות שנפסקו בפסה"ד הקודם, על המקרה הפרטי של התובעת. המדינה צורפה, אפוא, כנתבעת נוספת להליך שלפנינו.

13.      עמדת משרד הפנים הוגשה ביום 30.5.11, והובהר בה, כי בהתאם להוראת משרד הפנים, מועד תחילת עבודתה של התובעת במועצה, לעניין חישוב קצבתה, יהא - 1.10.76; כאשר מועד הזכאות לתשלום קצבת פרישה יהא מיום 1.9.00. עוד הבהירה המדינה, כי:

"התמשכות ההליכים בתיק זה נובעת בראש ובראשונה מן העובדה כי רק בחודש אוגוסט 2008 הועברו למשרד הפנים הטפסים הנדרשים לצורך תשלום גמלה.