פסק-דין בתיק עב 2924/06

1.      1.      לבית הדין הוגש ערעור על החלטת כב' הרשמת דורית פיינשטיין, בה קבעה כי על התובע לכמת את תביעתו, ושאם לא יעשה כן תוך 7 ימים תימחק תביעתו. לטענת המערער אינו יכול לכמת את תביעתו, היות ומדובר בנתונים שאינם בידו או שאין ביכולתו להשיגם.

2.      כבר עתה יצויין, כי הערעור נוסח בצורה בוטה ומשתלחת כנגד כב' הרשמת. בהחלטתו מיום 3/12/06 הבהיר בית הדין למערער, כי  מצופה כי המערער יחזור בו מהתבטאויותיו האישיות כנגד כב' הרשמת, וכי במידה ולא יעשה כן - ישקול בית הדין את צעדיו לעניין זה. ביום 9/3/07, קויים דיון במעמד הצדדים. במועד זה היפנה בית הדין את תשומת לב המערער, כי עד כה לא התקבלה כל הודעת התנצלות מטעמו, למרות החלטת בית הדין בעניין. הובהר למערער כי במידה ולא יתנצל כנדרש, ימחק הערעור ויפסקו כנגדו הוצאות. בשלב זה, ומשלא נותרה ברירה למערער - אכן הביע התנצלות. בית הדין מקבל אמנם  את התנצלותו, אך יחד עם זאת, לאור ההשתלחות הקשה ולאור המועד המאוחר  בו התקבלה ההתנצלות, יפסוק בית הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה (גם אם בשיעור מופחת).

3.  ולגופו של עניין: המערער עבד בעבר ברשות העתיקות, ופרש בשנת 1996,  והיום מבקש לתבוע סכומים שונים  (כשלדבריו,  הפרישה  שהוגדרה כפרישה מרצון, לא הייתה מרצון אלא מכפייה).  לטענת המערער אין ביכולתו לכמת את התביעה, כי אין לו את הנתונים לכימות התביעה, (גובה השכר שהיה מקבל היום, לולא פרש) וכי אין לו אפשרות להשיגם. ע"פ כתב התביעה, עקב "מריבה מקצועית לוהטת ואכזרית שהובילה למבוי סתום ולעקה (כך במקור) ( STRESS )...וממכתב על כוונת פיטורין... פרצה אצל התובע מחלת נפש". לדבריו, איננו יכול לאמוד את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה  ממחלת הנפש.  כמו כן אינו יכול, לדבריו, לאמוד את המשכורת והגמלה שמבקש לתבוע, מאחר שסירבו לתת לו נתונים על משכורת עכשווית של ארכיאולוג בדרגתו ובהשכלתו.
4. מנגד טוענים ב"כ המשיבים כי המערער  נוהג להגיש תביעות רבות לבתי המשפט השונים, ללא הצדקה, ותוך ניסיון להתחמק מתשלום האגרה. כך גם הומצאו לבית הדין החלטות שונות בעניינו של המערער (בתביעה זהה, שהגיש בבית הדין בנצרת, ושנמחקה), כאשר הן שאלת הכימות והן שאלת הסמכות העניינית (לאור טענות מתחום הנזיקין), נדונו בבית הדין בנצרת (אף שהמערער כלל לא התייחס בערעור זה  להחלטות קודמות שניתנו באותו עניין בבית דין זה, ולא טרח להפנות את תשומת לב בית הדין להחלטות אלו). לדבריהם, התובע לא פנה בדרכים המקובלות לגילוי מסמכים,לא עשה כל ניסיון אמיתי לכמת את תביעתו, והגיש תביעה זו, כמו גם  תביעות רבות אחרות, תוך הטרחת המשיבים, דרך קבע, להתדיינויות סרק.
5. ההלכה לעניין הכימות:
   חובת הכימות עולה מתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. 
   כבר בעבר נפסק (דב"ע מח/3-183, שוורץ אריה - מדינת ישראל, פד"ע כ' 240), כי " אין להרשות לתובע לקבוע את סכום התביעה תוך כדי הדיון" וכי " עליו לכמת את התביעה מיד עם הגשתה".
   לפיכך, העובדה שקשה לתובע לכמת את תביעתו אינה פוטרת אותו מחובת הכימות, וכי רשאי אף להסתייע בגורם מקצועי לצורך זה.

בית הדין הארצי לעבודה  התייחס לעניין זה בפס"ד ארגס - רשות הנמלים בישראל, (ע"ע (ארצי) 220/03 , מיום 28/206 בו צוטט האמור בפס" ד מרים  רפופרט ו-22 אחרים - רשות שדות התעופה,  (ע"ע ארצי 1193/04 מיום 30/1/06 , שם נאמר:

  "נקודת המוצא בהקשר ליחס שבין סעד הצהרתי וסעד כספי היא, שכלל, לא יידרש בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי. הלכה זו, שנפסקה בבית משפט העליון,  אומצה ברבות השנים אף בבתי הדין לעבודה. כך, בפסיקתה של השופטת פורת    בעניין אלטמן: 

'השיטה הנקוטה בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה היא, ככלל שלא ליתן רשות לתבוע סעד הצהרתי מקום שהזכות הכספית התגבשה וניתן לתבעה במלואה. זאת חרף הקושי היחסי העשוי להתעורר או הטרחה המוסבת לעתים, בכימות התביעה, וכל עוד לא הוכח כי נבצר הכימות'...

ההיגיון העומד ביסוד ההלכה בדבר אי היענות לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי, הינה במגמה למנוע מצב בו יהפכו בתי המשפט אכסניה לבירור דיונים עקרים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום".

 בית הדין אף חזר על הלכה זו  בפס"ד נוסף שניתן לאחרונה, בע"ע 74/06 רשות השידור - משה אסולין , מיום 20/6/06.

6.      ובענייננו: אמנם לטענת המערער, אינו נעזר בגורם מקצועי לחישוב תביעתו, בשל חסרון כיס. אולם, אין בכך כדי להצדיק הגשת תביעה לא מכומתת. ככל שמצבו הכספי קשה - (וככל שיש סיכוי משפטי לתביעתו), מן הסתם זכאי לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים. אולם, גם אם בחר, מסיבותיו שלו, להגיש תביעה מבלי להסתייע בגורם מקצועי כל שהוא, מדובר בתביעה שניתן לחשבה ע"פ הגמלה שמקבל היום (או לפי משכורותיו האחרונות בטרם יציאתו לגמלאות).

 מעיון בחומר שבתיק עולה, כי המערער כלל לא ניסה לערוך את החשבון, והסתפק  בטענות לאקוניות על חוסר יכולת לכמת, ואף מבלי לציין כי שאלת
הכימות הועלתה  בתביעה זהה (שנמחקה), בפני כב' השופט ארמון.
 בתביעת התובע שהוגשה בבית הדין בנצרת, בתיק  עב 2030/05 ), בהחלטה מיום 29/5/06 אמר כי: