פסק-דין בתיק עב 1/06

השופט יגאל פליטמן

1.         המערערת (להלן - החברה או המערערת) הגישה למשיבים בקשה על פי סעיף 2 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק קבלני כח אדם) לקבלת רישיון לעסוק כקבלן כח אדם. כן הגישה החברה בקשה על פי סעיף 63 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט - 1959 (להלן - חוק שירות התעסוקה) לקבלת רישיון עיסוק כלשכה פרטית. הגב' רבקה מקובר, הממונה על הרישוי לחברות כוח אדם והממונה על חוק שירות התעסוקה - לשכות פרטיות (להלן - הגב' מקובר), הודיעה לחברה, כי הוחלט ליתן בידה את הרישיונות המבוקשים זאת כנגד מתן התחייבות קודמת מטעם החברה, שפרטיה יובאו להלן. כנגד ההחלטה לחייב את החברה במתן ההתחייבות הוגש הערעור שבפנינו. יצוין עוד בפתח דברינו כי בעליה של החברה הינו מר אהוד שחם.

הנפשות הפועלות

2.        המערערת, היא חברת נורמה כ"א בע"מ, נוסדה על ידי מר אהוד שחם (להלן- מר אהוד שחם), בנו של מר מרדכי שחם (להלן - מר מוטי שחם), אשר שימש כבעלים ומנהל של שלוש חברות שונות, אשר הורשעו בעבירות, החל משנת 1996 ועד שנת 2003, על חוקי מגן ובין היתר בתחום של העסקת עובדים זרים ללא היתר, הפעלת חברות כוח אדם ללא רישיון, עבירות על חוק שכר מינימום וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כנגד מר מוטי שחם, עצמו, והחברות בבעלותו הוגשו שני כתבי אישום בגין הפעלת שירותי כוח אדם. בקשותיה של המערערת לקבלת רישיון לעסוק כחברת כוח אדם וכלשכה פרטית נדחו בעבר. בתחילה נוכח היעדר ניסיון, כנדרש על פי החוק, של מר אהוד שחם, חייל משוחרר, בתחום כוח אדם. בהמשך נדחתה בקשה חדשה, שהוגשה מטעם המערערת על ידי בית הדין האזורי לעבודה, משהוברר כי המערערת שימשה ככסות לחברה בניהולו של מר מוטי שחם. לגופם של אותם הליכים נתייחס בהמשך דיוננו.

המשיבה, היא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת או המשיבה) האמונה, בין היתר, על הבטחת זכויות העובדים בחברות כוח אדם ובלשכות הפרטיות, זאת באמצעות פיקוח ומתן רישיון לאחר בחינת עמידת הגופים השונים בדרישות חוק קבלני כוח אדם וחוק שירות התעסוקה.

רקע עובדתי

3.         על הרקע להליך שבפנינו לומדים אנו מהליכים קודמים שהתנהלו בפני בתי הדין, הקשורים להליך שלפנינו (ע"ב 1002/02 קבוצת יו.אס.ג'י.די בע"מ, כיוון ודרך שירותי כ"א בע"מ - מדינת ישראל, משרד העבודה והרווחה; להלן - פרשת כיוון ודרך שירותי כ"א; ע"ב 1581/04 נורמה כ"א בע"מ - מדינת ישראל, משרד התמ"ת; להלן - פרשת נורמה כ"א בע"מ),וכדלקמן:

                                א.        המערערת שבפנינו נוסדה ביום 18.05.03 על ידי מר אהוד שחם.

                                 ב.         מר אהוד שחם קיבל בעבר רישיון להפעלת לשכה פרטית באמצעות חברת צ'לאנג' אי דבליו סי בע"מ (להלן - חברת צ'לאנג'). אולם בביקורת שנערכה התברר כי חברה זו פעלה ממשרדה של חברת תנופה, אשר הינה בבעלותו של מר מוטי שחם, וכי למר אהוד שחם לא הייתה כל ידיעה או מעורבות באשר למתרחש בחברה שלו עצמו.

                                  ג.         ביום 31.07.03 פנתה המערערת למשיבה בבקשה לקבלת רישיונות לעסוק כחברת כוח אדם וכלשכה פרטית. בקשתה נדחתה, בשל היעדר ניסיון של מר אהוד שחם בתחום כוח אדם, לתקופה של שלוש שנים, כנדרש על פי החוק. מר אהוד שחם השתחרר זמן לא רב קודם לכן משירות חובה בצה"ל.

                                 ד.         המערערת החליטה למנות אדם אחר כמנכ"ל, מר עמי אסרף (להלן - מר אסרף), על מנת לקבל את הרישיונות. בתגובה לבקשה חדשה לרישיונות שהגישה המערערת, ביום 30.11.03, נדרשה המערערת, על ידי המשיבה, להפקיד ערבות בנקאית וצו ירושה. ביום 28.1.04 שלח בא כוח המערערת מכתב למשיבה בו ציין כי יש למנהל המערערת חוסן כלכלי כנדרש וכי יש להעניק לו רישיון ללשכה פרטית לאלתר. בקשת המערערת נדחתה על ידי המשיבה אשר הודיעה כי אין בדעתה ליתן למערערת רישיון אך איפשרה לה לטעון לפניה לעניין בטרם תינתן החלטה סופית. בהמשך, הביאה המערערת את עניינה, בכל הקשור לסירוב ליתן בידה רישיון לעסוק כלשכה פרטית, בפני בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג - שהם ונציגי הציבור מר מרציאנו ומר אהרוני; עב 1581/04). בסיכומיה בבית הדין הצהירה המערערת כי בקשתה הינה למינוי מר אהוד שחם כבעל מניות, דיקרטור ומנכ"ל ולא את מר אסרף.

                                ה.        בית הדין האזורי פסק כי, על פי העדויות שבאו בפניו, אין למר אהוד שחם, למעשה, כל כוונה לעסוק בניהול המערערת. וכך ציין הלה בפני נציגי המשיבה:

"אם אני אקבל רישיון אני אלך ללמוד וכנראה שאני לא אעבוד. אני בעל המניות ברגע שאני אקבל את הרישיון הסמכויות שלי זה למנות ולפטר מנכ"ל. אני בצד המקצועי לא אתערב... אני רוצה להרוויח כסף... אותי מעניין מרוויח מפסיד".

בית הדין האזורי פסק, כי אין כל ספק שהמערערת הוקמה על מנת לשמש כידו הארוכה של מר מוטי שחם וכי "המבקשת (המערערת בפנינו,י.פ) לא עמדה בתנאים הנדרשים לקבלת רישיון להפעלת לשכה פרטית ודין הבקשה להידחות".

בהקשר זה יוזכר כי במהלך טיפולה של המשיבה בבקשת המערערת פנה מר מוטי שחם אל שר התמ"ת בעניין אותה בקשה, מה שחיזק את התחושה בדבר קיומה של זיקה בין המערערת למר מוטי  שחם.

                                  ו.         על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש ערעור לבית דין זה (עע 1620/04), ובו שעו הצדדים להמלצת בית הדין והגיעו לכלל פשרה, לה ניתן תוקף של פסק דין, שעיקרו בכך ש" המערערת רשאית להגיש בקשה חדשה המנותקת מזיקה למר מוטי שחם. הבקשה תישקל עניינית על ידי הרשויות המוסמכות". 

                                 ז.         בתאריך 26.07.05 הגישה המערערת בקשה חדשה לרישיונות לעיסוק כקבלן כוח אדם וכלשכה פרטית. כבעל מניות החברה הופיע בבקשה מר אהוד שחם וכדירקטור ומנכ"ל - מר יוסף קוממי. המשיבה, בין היתר נוכח האמור לעיל, התנתה את קבלת הרישיונות בחתימת המערערת על התחייבות שלא לערב את מר מוטי שחם בפעילויות המערערת וכן בהגשת דיווחים בכל 15 לחודש, לתקופה של שנה מיום קבלת הרישיון ובין השאר בהתייחס ל:

"רשימת התקשרויות מול ארגונים ומקומות עבודה (אפשרות נוספת הצגת חוזים/ התקשרויות כל רבעון); רשימת עובדים שנקלטו בחברה ומקומות עבודתם; רשימת עובדים בכל מה שנוגע לשכרו של העובד: הפרשות פנסיה, קופות גמל, בטוח מנהלים, דמי חבר, ניכוי והעברה...; סיום עבודה - תום תקופה קצובה או פיטורין והסיבות להן; שמות עובדים אשר העסקתם הועברה מחב' "נורמה" לחברה קשורה אחרת ולהיפך" (להלן- המסמכים).

הגב' מקובר הדגישה במכתבה,מיום 25.12.06,לבא כוח המערערת,כי: