פסק-דין בתיק עאח 25/06

השופטת נילי ארד

1.         לפנינו ערעור על החלטת רשמת בית דין זה לאה גליקסמן (בש"א 268/06 מיום 7.5.2006) בה נדחתה בקשת המערערים להארכת מועד להגשת ערעור.

2.         המשיבים, אלמנתו ובנו הקטין של המנוח פהד אסמעיל אבו חמיד ז"ל (להלן: המנוח), הגישו תביעה לבית הדין האזורי בה תבעו תשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו של המנוח וסיומה. הנתבעים בתביעה זו היו שתי החברות בהן לטענת המשיבים עבד המנוח, אניס עבדאללה ובניו בע"מ (המערערת 1 לפנינו; להלן: החברה) וחברת האחים עבאס בע"מ, מנהלן של שתי החברות, אניס עבדאללה (המערער 2 לפנינו; להלן: המערער) ובעלי המניות של שתי החברות.

            בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל אריסון-חילו ונציגי ציבור מר רפי פריינטה ומר משה טל; עב 1598/01) קבע כי החברה הייתה מעסיקתו של המנוח החל מחודש מרץ 1994 ועד לחודש נובמבר 1999; כי יש להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה למערער, לאור "קיפוח והתעלמות מזכויות המנוח" ולנוכח העירוב בין כספי החברה וכספי המערער; וכי אין עילה להרמת מסך בין החברה ובעלי המניות.

לאור מסקנותיו אלה חייב בית הדין האזורי את החברה והמערער, ביחד  ולחוד, לשלם למשיבים פיצויי פיטורים בסך 17,500 ש"ח, דמי הבראה בסך 3,864 ש"ח, הפרשי שכר נטו בסך 12,500 ש"ח ופיצוי עקב אי ביצוע הפרשות לביטוח מנהלים בסך 7,413 ש"ח.

3.         פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ביום 10.1.2006, ועל פי רישומי בית הדין הומצא לבא-כוח המערערים ביום 20.1.2006. המערערים עשו ניסיון להגיש ערעור על פסק הדין ביום 1.3.2006. לפי תרשומת מזכירות בית הדין, תיקן בא-כוח המערערים את המועד בו הומצא לו פסק הדין, כך שתחת התאריך 20.1.2006 נרשם התאריך 20.2.2006. משלא התקבל הערעור לרישום, הגיש בא-כוח המערערים בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין, בציינו כי "עסקינן בחומר משפטי רב ומשבימים אלו שררה שביתת רשות הדואר הרי מתבקשת ארכה להגשת הערעור ולמען לא יקופחו זכויות המבקשים [המערערים לפנינו]".

4.         בהחלטתה דחתה הרשמת את הבקשה להארכת מועד, בציינה כי המערערים לא הצביעו על טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור.

כנגד החלטה זו מוסב הערעור שלפנינו, במסגרתו טען בא-כוח המערערים כי הגיש הערעור במועד, אולם מחמת "טעות בתום לב" אותה ייחס למזכירות בית הדין לא התקבל הערעור לרישום במועד. עוד טען בא-כוח המערערים כי "עסקינן אמנם בחריגה ממועדים, אולם החריגה אינה משמעותית ומהותית משעסקינן בימים ספורים מחד, ואילו מאידך ובה בעת עסקינן בטעות של מזכירות בית הדין...".

            בא-כוח המשיבים ביקש ארכה לשם הגשת תגובתו לטענות המערערים, כיוון שמשרדו שוכן בעיר נהריה, הנתונה בימים אלה תחת התקפות טילים. לחלופין, ביקש בא-כוח המשיבים לראות בטענותיו במסגרת הבקשה להארכת מועד כטענותיו בערעור. בא-כוח המערערים סירב להיענות לבקשה להארכת מועד, וייחס לבא-כוח המשיבים חוסר תום לב.

5.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל טענות הצדדים, בבקשה להארכת מועד ובערעור, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. בא-כוח המערערים העלה טענות שונות בניסיונו לנמק את הסיבה בעטיה לא הגיש את הערעור במועד. תחילה ניסה לתקן את התאריך בו הומצא לידיו פסק דינו של בית הדין האזורי. בהמשך, משלא צלח ניסיונו זה, תלה את האשם בשביתה ברשות הדואר וב"חומר המשפטי הרב" שכרוך בהגשת הערעור. לבסוף, משנדחו טעמים אלה, ניסה בא-כוח המערערים למצוא את האשם במזכירות בית הדין, שהשיבה אליו את הערעור משלא צורפו אליו בולי הכנסה כדין. בכל אחד מהטיעונים הללו בנפרד, ואף במכלול הטיעונים במצטבר, אין כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק, לפי הוראת תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הארכת מועד להגשת ערעור. משכך, דין הערעור להידחות.

6.         סוף דבר : הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחת עורך דינם של המשיבים בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"א אב, תשס"ו (15 אוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

השופטת נילי ארד           השופט שמואל צור           השופטת ורדה וירט-ליבנה

          נציג עובדים, מר רן חרמש                 נציג מעבידים, מר הלל דודאי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: