פסק-דין בתיק עאח 13/08

  בפני ערעורה של חברת מוצרי השלושה י.ש. בע"מ (להלן - החברה), על החלטת השופט מירון שוורץ מיום 14.11.2007, שלא לפסול עצמו מלישב בדין בתביעה בדיון מהיר שהגיש מר בוטרוס כנגד החברה (דמ (נצרת) 1074/07).

[2] בפתח הדברים יצויין, כי הודעת הערעור, אשר הוגשה על ידי עו"ד האני אבו פנה, בא כח המערערת, הינה לאקונית, ובמסגרתה, ציינה החברה, כי על אתר ובד בבד עם הגשת הערעור מוגשת לבית הדין האזורי "בקשה לתיקון פרוטוקול". מעיון בתיק בית הדין האזורי, עולה כי בקשה כאמור הוגשה רק ביום 16.1.2008, כאשר לא ברי מי חתום על הבקשה והחברה נדרשה על ידי בית הדין להבהיר עניין זה. בנסיבות אלו ולאור התנהלות החברה, כפי שתפורט להלן, סבורני כי בשלה העת ליתן פסק דיננו בערעור פסלות זה, על סמך כלל החומר שבפנינו, ולאפשר את קיום הדיון בתביעה גופה בבית הדין האזורי ביום 14.2.2008.

[3] מר בוטרוס הגיש תביעתו בדיון מהיר בבית הדין האזורי ביום 28.1.2007. בהודעה מיום 18.2.2007 נדרשה החברה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום. בהזמנה לדיון שנשלחה לחברה ביום 2.7.2007, נקבע כי התיק ישמע על דרך של דיון מהיר ביום 1.11.2007,  וכי "על הצדדים להביא עדים ומסמכים לדיון". ביום שנועד לקיום הדיון בהליך הופיע בשם החברה עו"ד חנא, אשר ציין כי הוא "מופיע בהעברה מעו"ד אבו פנה, שביקש ממני להופיע במקומו רק לישיבת היום" וכי לא הובא לידיעתו שמדובר בתיק המתברר על דרך של דיון מהיר. עו"ד חנא לא לווה בנציג או עדים מטעם החברה, ציין כי אינו ערוך לקיום ישיבת הוכחות וביקש לדחות הדיון. בא כוחו של מר בוטרוס עמד על פסיקת הוצאות בנסיבות העניין. הנה כי כן, החליט בית הדין, במעמד הצדדים, לקבוע מועד נוסף לדיון ביום 7.11.2007 ולהשית על החברה שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

    ביום 7.11.2007 הופיע לדיון מטעמה של החברה עו"ד קופטי, בציינה "מופיעה על דעת בא כח הנתבעת בהעברה. אתמול אחרי הצהריים קיבלתי את התיק לידי". עוד ציינה עורכת הדין קופטי, כי מנהל החברה מר מלכה לא יכול היה להתייצב לדיון מחמת מצבו הרפואי, והגישה אישור רפואי בנדון. לאחר בירור טלפוני עם מפעל החברה, הודיעה עו"ד קופטי, כי מר מלכה היה עוד לאותה שעה בעבודתו, אך עזב לביתו כיוון שלא חש בטוב. עוד ציינה עורכת הדין, כי אם לא יעלה בידי מר מלכה להתייצב לישיבה הבאה שתקבע בהליך, יעיד במקומו נציג אחר מטעם החברה. על פי עורכת הדין קופטי, נציג זה לא התייצב לישיבת בית הדין ביום 7.11.2007 "כי כנראה שיש לו התחייבויות אחרות". בנסיבות אלה, קבע בית הדין את ההליך לדיון נוסף ליום 14.11.2007 והשית על החברה סך של 2,000 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין והוצאות לאוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח. לא למותר לציין, כי בדיון האמור ישבו לדין זולת השופט שוורץ, אף שני נציגי ציבור וזמנם של כל אלה הושחת לריק.

   לישיבה שנועדה ליום 14.11.2007, לא התייצב כלל בא כוח מטעם החברה, כי אם מר ברוך מאירסון, שאינו נמנה על מנהלי החברה או עובדיה ועיסוקו ביעוץ ארגוני. מר מאירסון ציין לפרוטוקול בית הדין, כי "מאחר שזו לא הפעם הראשונה שבה אני מייצג תאגיד כיועץ ארגוני חיצוני, אני עומד על כך שאני ולא אחר אייצג את הנתבעת בהליך זה". לאור זאת, ניתנה החלטת בית הדין, לפיה אין הוא סבור, כי מר מאירסון רשאי לייצג את החברה בפני בית הדין.

   ביני לביני, הגיע מר שלום מלכה מנהל החברה לאולם בית הדין וביקש, כי השופט שוורץ יפסול עצמו מלישב בדין, בהאי לישנא: "אני סבור כי מכיוון שכב' בית הדין הציע פשרה אז הוא כבר גיבש דעה. אני לא חושב שמגיע לתובע כסף בכלל... גם לאחר שכב' בית הדין הסביר לי כי עצם העלאת הצעת פשרה, אינה מצדיקה פסילת שופט, ולאחר שהתייעצתי עם מר מאירסון, אני עומד על בקשתי  כי כב' השופט יפסול את עצמו". 

[4] בית הדין דחה את בקשת הפסילה, תוך שחזר על ההלכה ולפיה עצם העלאת הצעת פשרה, אינה מבססת עילה לפסילת היושב בדין. עם זאת נענה בית הדין לבקשת החברה להפסיק הדיון בהליך, לאור כוונתה להגיש ערעור על החלטתו. ביום 8.1.2008 ובהעדר כל בקשה לתיקון פרוטוקול מטעם החברה, הורה בית הדין על חידוש הדיון בתובענה, ככל שלא תתקבל החלטה אחרת מבית הדין דנא, וקבע ישיבת הוכחות ליום 14.2.2008, בסיומה ידרשו הצדדים לסכם טענותיהם בעל פה.  כפי שצויין לעיל, בקשה לתיקון פרוטוקול הוגשה רק ביום 16.1.2008. הערעור לבית דין זה נמסר ביום 25.11.2007, אגרת הערעור בסך 59 ש"ח התקבלה בבית הדין ביום 15.1.2008.

דיון והכרעה

[5] טענה אחת בפי בא כוח החברה עו"ד אבו פנה בערעור פסלות זה המחזיק שישה סעיפים קצרים, והיא "כי דעתו של כב' השופט שוורץ נעולה ומגובשת כפי שהצהיר בדיון עוד לפני ניהול ענייני של המשפט, שמיעת הצדדים, חקירה של העדים וכיו"ב. לפיכך אין כל ספק בלב המערערת, כי הליך משפטי הוגן לא יתקיים כאן". טענה זו מבססת החברה, על "התנהגות" השופט ו"אמירותיו" בדיון שנועד ליום 14.11.2008.

[6] העילות לפסלות שופט מלישב בדין קבועות בסעיף 77א ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במקרה דנא , עניינינו בבקשת פסילה לפי סעיף 77א(א) הקובע כי " שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הלכה היא, שעל מנת שתקום עילת פסלות, על בעל דין להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי נבצר הימנו, בראייה אובייקטיבית, להכריע את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה (ראו: ע"פ 4163/05 דוד סבאג - מדינת ישראל, ניתן ביום 19.5.2005). לעניין זה, אין די בקיומו של חשש או חשד בלבד, ונימוקי הפסילה ייבחנו בשים לב להיותו של השופט, היושב בדין, שופט מקצועי ומיומן " הנושא בלבו את ההכשרה המקצועית ואת הנסיון המצטבר מן ההתייחסות לבעלי דין, לטענותיהם.... להתנהגות לסוגיה, ויודע איך לארגן ולהפנים את המכלול, תוך שמירה על האיזון והנייטרליות שהם אות ההיכר הטבוע של מלאכת השפיטה" (ראו: מ' שמגר על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 106).

בתוך כך נקבע בפסיקה, כי התבטאויות שופט בקדם משפט, לרבות הבעת דעה לכאורה על סיכויי התביעה, אין לראות בהן חריצת דעה  ממשית שאינה ניתנת לשינוי  (ע"א 9546/01 אליהו שלי - מנורה חברה לביטוח). כן נקבע, כי הבעת התרשמותו של בית המשפט מעד או מבעל דין במהלך הדיון המשפטי, אינה עילה לפסילת שופט, שכן מדובר בדברים שנאמרו רק לכאורה ולא באופן מחייב (ע"פ 5368/03 לותם - מדינת ישראל). טענת פסלות בשל התבטאויותיו של שופט תתקבל רק במקרים בהם ברי, מבחינת כלל נסיבות העניין, כי ההתבטאות מעידה על קיומה של דעה מוגמרת, שאינה ניתנת לשינוי או שאינה מאפשרת שפיטה תוך פתיחות לשכנוע (ראו : יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, תשס"ו - 2006 (להלן - מרזל), עמ' 178 - 180, 189 - 197).

אשר להצעת פשרה שמעלה בית משפט או בית הדין, נפסק, כי:  " עצם העלאתה של הצעת פשרה ואפילו ניסיון לשכנוע הצדדים למשפט להסכים להצעת הפשרה, אינה מבססת עילה לפסילתו של השופט היושב בדין" (ע"א 5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים נ' רונן, פ"ד נב(1) 90, 96).

[7]  עיון בתיק בית הדין האזורי, מעלה, כי לנוכח  התנהלות החברה, נהג בה בית הדין על דרך של "את פתח לו" ולמרות שהחברה לא ניצלה אף לא אחת משלוש ישיבות בית הדין שנקבעו, כדי לעשות לברורה של התובענה לגופה, לא סגר בית הדין דלתו בפניה ודחה את הדיון בהליך מספר פעמים, על מנת לאפשר לה לשטוח את הגנתה כדבעי. היטיב בית הדין לעשות, עת דחה את מועדי הדיונים בימים ספורים בלבד על מנת לקדם את הדיון ולסיימו. על פני הדברים, החלטות בית הדין היו ענייניות ולא מצאתי, כי הן מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. כך, גם הצעת הפשרה שהעלה בית הדין, אינה מצביעה על חשש כאמור.

  כללם של דברים: בטענות בעלמא באשר לכך שבית הדין מנה וגמר בדעתו מה תהא תוצאת ההליך, לא סגי. חזקה על בית הדין, כי בדיון ההוכחות והסיכומים שנועד ליום 14.2.2008, יבחן בית הדין את טענות הצדדים וראיותיהם לגופן, עניינית ובלב פתוח.

[8]  סוף דבר - הערעור נדחה. כיוון שמר בוטרוס לא השיב לערעור, לא מצאנו לעשות  צו להוצאות לטובתו. עם זאת, לנוכח  כלל האמור לעיל, בהיות הערעור בלתי מבוסס על - פניו ונוכח פנית החברה בבקשה נוספת לעיכוב הדיון בבית הדין האזורי, מצאנו להשית עליה הוצאות לאוצר המדינה בסך 7,000 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה.

ניתן, בהעדר הצדדים, היום, ה' אדר א' התשס"ח (11.2.2008), וישלח לצדדים על אתר.

סטיב אדלר, נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: