פסק-דין בתיק עאח 13/06

השופטת נילי ארד

1.         לפנינו ערעור על החלטת רשם בית דין זה אילן איטח מיום 2.1.2006, בה נדחתה בקשת המערערים לחייב את המשיבה (להלן: גיבור מחשבים או החברה) בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם בערעור שהגישה החברה, ומוסב כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דינה אפרתי; עב 301178/99, פסק דין מיום 11.9.2005; להלן: פסק הדין האזורי).

2.         בפסק הדין האזורי חויבה החברה לשלם למערערים פיצויי פיטורים וזכויות נוספות הנובעות מסיום העסקתם, בסך כולל של כ-280,000 ש"ח נכון למועד מתן פסק הדין. כן חויבה החברה בתשלום שכר טרחת עורך דינם של המערערים בסך 10,000 ש"ח. כנגד חיובה על פי פסק הדין האזורי הגישה החברה ערעור לבית דין זה (עע 609/05).

3.         לאחר הגשת הערעור על ידי החברה ביקשו המערערים לחייבה בהפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאותיהם בערעור. במסגרת זו טענו, כי חרף הזמן שחלף ממועד פסק הדין האזורי ועד להגשת בקשתם זו, מסרבת החברה לשלם את הסכום הפסוק, ואלו הם פני הדברים אף בנוגע לתשלום שכר הטרחה בו חויבה.

4.         בהחלטתו מושא הערעור שלפנינו דחה הרשם את בקשת המערערים לחייב את החברה בהפקדת ערובה. את החלטתו נימק הרשם בכך שההוצאות לא שולמו בשל מצבה של החברה, שחדלה מפעילות עסקית עוד בשנת 1999; בכך שהערעור שהגישה החברה "מעלה שאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות ליחס שבין עקרונות משפט העבודה ובכללם עקרון הרציפות לבין דיני חדלות הפרעון; בכך שבעקיפין יש לפסק הדין האזורי השלכה על קופת הפירוק של גיבור סברינה, חברת האם של גיבור מחשבים; ובכך שהמערער 2, מר אהרון שוורצזון, הגיש ערעור נפרד על פסק הדין האזורי [עע 107/06], ובנסיבות אלה "לא יהיה זה צודק מלחסום את גיבור מחשבים בערעורה רק בשל אי הפקדת ערובה, מקום שבו ממילא היא תזקק להליך הערעור ולהעלאת טענותיה אך הפעם כמשיבה בערעור נפרד".

5.         כנגד החלטת הרשם מוסב הערעור שלפנינו, במסגרתו שבו המערערים על עיקר הטענות שהעלו בבקשתם המקורית לחיוב בהפקדת ערובה.

            החברה, מנגד, תמכה בהחלטת הרשם ובטעמיה.

6.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל טענות הצדדים נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. כפי שעולה מפסק הדין האזורי, המערערים היו עובדי גיבור סברינה, החברה האם של גיבור מחשבים, עד ליום 15.5.1998, מועד בו עברו להיות עובדי גיבור מחשבים. גיבור סברינה נכנסה להליכי פירוק עוד ביום 4.12.1997. ביום 6.5.1998, עוד טרם מעברם של המערערים לגיבור מחשבים נחתם הסכם למכירת נכסי גיבור סברינה, לרבות מניות גיבור מחשבים, לידי חברת זי.זי. גיבור בע"מ. במסגרת זו התחייב מפרק חברת גיבור סברינה כי חברה זו תשפה את גיבור מחשבים בגין כל חיוב שתחוב בגין התקופה שקדמה לפירוק.

צו הפירוק הסופי בעניינה של גיבור סברינה ניתן ביום 13.7.1998. זמן קצר לאחר מכן, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 1998, פוטרו המערערים מעבודתם בגיבור מחשבים.

            יצוין, כי ביום 30.4.2002 קיבלו המערערים מהמוסד לביטוח לאומי תשלומים בגין פיצויי פיטורים וזכויות נוספות הנובעות מסיום העסקתם, וזאת במסגרת הוכחת חוב שהגישו למנהל המיוחד של גיבור סברינה.

            בפסק הדין האזורי נקבע כי גיבור מחשבים, כמעביד האחרון של המערערים, חייבת בתשלום זכויות המערערים, לרבות בגין התקופה בה היו עובדי גיבור סברינה, ובכלל זה התקופה בה היתה חברה זו בהליכי פירוק.

            במסגרת הערעור שהגישה על פסק הדין האזורי טענה גיבור מחשבים, כי חיובו של מי שרוכש "עסק חי" ממפרק-מפעיל בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות גם בגין התקופה שקדמה לרכישה עומד בניגוד לדיני הפירוק ולפירוש הנכון שיש להעניק להוראת סעיף 30(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. עוד טענה גיבור מחשבים, כי חיובה בפסק הדין האזורי מנוגד להסכם המכר, שאושר על ידי בית המשפט שדן בפירוקה של גיבור סברינה, ולפיו גיבור מחשבים לא תחוב בתשלומים בגין התקופה שקדמה למכירה. טענות אלה אינן מבוטלות, ומן הראוי ליתן להן את הדעת במסגרת הערעור. 

7.         בנסיבות אלה, בשים לב לכלל נסיבות המקרה ומצבה של החברה, למן המועד בו עברו המערערים לעבוד בשורותיה, השתכנענו כי לא יהא זה ראוי לחייב את החברה בהפקדת ערובה כתנאי לשמיעת ערעורה.

8.         סוף דבר : הערעור נדחה. הוצאות ערעור זה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעורים התלויים ועומדים בין הצדדים.

ניתן היום, כ"ג שבט תשס"ו (21.2.2006) וישלח לצדדים. 

השופטת נילי ארד          השופטת ורדה וירט-ליבנה          השופט רם כהן

נציג עובדים, מר יהודה בן-הרוש          נציג מעבידים, מר רפי פרבר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: