פסק-דין בתיק עא 6073/05

1.      ערעור על החלטת רשם בית-משפט זה (כב' השופט י' שפירא) מיום 6.2.05, בבש"א 314/05 (ע"א 6073/05), בה נקבע כי סכום העירבון שיופקד על-ידי המשיבים יעמוד על סכום של 5,000 ש"ח.

2.      המשיבים הגישו ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט השלום בת.א. 15262/96, וכן פנו בבקשה לפטור אותם מהפקדת ערובה. המערער הביע התנגדות לבקשת הפטור, וביקש מבית-המשפט להורות למשיבים להפקיד בקופת בית-משפט ערובה בסכום שלא יפחת מ-60,000 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן להורות כי למשיבים לשלם שכר טרחת המומחה כאמור בהחלטת בית-משפט קמא ולשלם הוצאות הבנק כתנאי סף לשמיעת הערעור. בהחלטה האמורה מיום 6.2.05 נדחתה הבקשה, עם זאת נקבע כי "בנסיבות העניין אני מעמיד את גובה העירבון ע"ס של 5,000 ש"ח בהתחשב אף בכך שהוגש ערעור שכנגד".

על החלטה זו משיג המערער בענייננו.

3.      בסיכומיו הודיע בא-כוח המערער לבית-המשפט, כי מאחר שהוא שילם את שכר טרחת המומחה בסך של 24,570 ש"ח, התייתר הצורך בערעור שכנגד, והוא חוזר בו מהערעור. לטענתו, לנוכח חזרתו מהערעור שכנגד, הרי שהנימוק לקביעת עירבון בסך 5,000 ש"ח אינו רלוונטי עוד. בא-כוח המערער טען, כי לא כל המשיבים הגישו תצהיר בדבר מצבם הכלכלי, כי הנתונים שהציגו המשיבים אינם רלוונטיים לשנת 2005, וכי הצהרותיהם חסרות אסמכתאות וסותרות הצהרות שנתנו בהליכים אחרים, אשר לא התנהלו מול הבנק. כמו-כן, שגה בית-המשפט בכך שלא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיבים יכלו להיעזר בעורך-דינם בגיוס העירבון, שכן לעורך-הדין קיים אינטרס בהצלחת המשיבים בערעורם, מאחר והמשיבים המחו לו את הזכות לקבל כספים המגיעים לחברה. זאת ועוד, המשיבים טרם שילמו הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח שנפסקו לחובתם בבית-משפט זה בע"א 3105.1/02. לאור כל זאת, ביקש בא-כוח המערער לחייב את המשיבים בהפקדת ערבות בסך של 60,000 ש"ח + מע"מ, כאשר סכום זה כולל תשלום למומחה, הוצאות המשפט הנ"ל בסך של 10,000 ש"ח + מע"מ, וכן הוצאות בגין ניהול ההליכים בבית-משפט קמא ובערעור דנן. לחילופין, ביקש לקבוע כי תנאי לקיום דיון בערעור הנו תשלום שכר טרחת המומחה, וכן תשלום ההוצאות שנקבעו למערער בטרם חזר התיק לבית-משפט קמא.

4.      בא-כוח המשיבים טען, כי יש למחוק הערעור על הסף או לחילופין להתעלם מהודעת הערעור, היות והמערער חרג בסיכומיו ממגבלת עמודים שקבע בית-המשפט בהחלטה מיום 3.3.05. לגופו של עניין, המערער לא הראה כל טעות משפטית בהחלטה וטענותיו מתייחסות להכרעות עובדתיות. הבנק לא הציג תצהיר נגדי ואף לא ביקש לחקור את המשיבים על תצהיריהם. בא-כוח המשיבים הדגיש, כי ערעורם של המשיבים מתייחס לחיובם בריבית חריגה, הנהוגה בחשבונות עו"ש, והגבוהה פי שתיים מהריבית הנהוגה בחשבונות חח"ד - סוג חשבון הבנק של המשיבים.

5.      הלכה היא, כי על מבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח העדר יכולת כלכלית להפקיד את סכום העירבון, וכן כי סיכויי הצלחת ההליך בגינו מבוקש הפטור מערבון גבוהים (בש"א 239/90 אברך נגד גרונר, פ"ד מד(2) 383).

במקרה שלפנינו קבע הרשם, כי בנסיבות העניין יעמוד גובה העירבון בסך 5,000 ש"ח. בחינת הנתונים אודות מצבם הכלכלי של המשיבים שבבקשת הפטור מהפקדת עירבון, בכלל זה החלטות ראש ההוצאה לפועל, וכן התגובה לבקשה מלמד, כי המשיבים הראו חוסר יכולת כלכלית מסוים, המספיק דיו לפטור החלקי מהפקדת עירבון. יתרה מכך, טענות אלה של המערער עמדו בפני רשם בית-המשפט בהחליטו על מתן הפטור החלקי, ובהתייחס אליהם, תוך שציין כי "יש טעם בדברי התשובה", דחה הבקשה תוך שקבע עירבון בסך 5,000 ש"ח. לאור זאת, אין לומר כי החלטת הרשם הינה בלתי סבירה או בלתי מאוזנת עד שיש מקום להתערב בה.

לטענת המערער, המשיבים טרם שילמו הוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח, שנפסקו לחובתם בבית-משפט זה בהליך קודם. אמנם הלכה היא, כי העובדה שמבקש הפטור טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך נשוא הערעור, עלולה להוות נימוק לדחיית הבקשה, היות שבמקרה זה גובר הצורך להבטיח את הוצאות המשיב בערעור, אם ייפסקו לטובתו, בעירבון שיופקד בקופת בית-המשפט (ע"א 1989/94 כונס הנכסים הרשמי נגד ארוין זוסמן, תקדין-עליון 95(2) 660). עם זאת, החלטת הרשם במקרה דנן, לדחות את בקשת הפטור וכי סכום העירבון יעמוד על 5,000 ש"ח, מאזנת במידת מה בין ההלכה האמורה ונסיבות המקרה הספציפי, ולפיכך אין להתערב בה.

6.      הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ג באדר ב תשס"ה (24 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: