פסק-דין בתיק עא 4826/07

ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר ניר זיתוני), מיום 12.7.07, לפיו נדחתה טענת "פרעתי", אשר הועלתה ע"י המערערת בתיק הוצל"פ 3-94-18764-02 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

העובדות והטענות ;

מקור החוב בתיק ההוצל"פ הינו שטר חוב, עליו חתם המערער. במועד שלא הוברר, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, העביר המערער למשיבה 40 שיקים דחויים ע"ס 1,000 ש"ח כ"א וכן רכב מסוג סיטרואן (להלן: " הרכב"), על מנת שהמשיבה תיפרע מהם.

הרכב הוחזר למערער לאחר כחצי שנה, מאחר שלא עלה בידי הזוכה למכרו.

לאחר מכן, בחודש פברואר 1997, מונה למשיבה כונס נכסים וכן מונתה לה מפרקת מטעם רשם האגודות השיתופיות. אין חולק שמאז ועד שנת 2005 לא ננקטו כל הליכי הוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ.

יצויין, כי השיק האחרון, מתוך 10 השיקים הנ"ל, נפרע בחודש מאי 1999.

כן טוען המערער, כי לאחר  מינוי כונס למשיבה, הוא שילם סך של 20,000 ש"ח בשיק לפרעון מיידי וכן מסר למשיבה 4 שיקים דחויים ע"ס 5,000 ש"ח כ"א.

המערער טוען, כי לאור ההסדרים הנ"ל, הוא " סבר לתומו, כי העניין תם ונשלם והוא כבר מאחורי גבו" (סעיף 9 לכתב הערעור).

כן טוען המערער בערעורו, כי הוא לא ידע, אותה עת, שלמשיבה מונה כונס ולכן לא דאג להגן את ההסכמות בכתב וכי הוא רשאי היה להניח שנציגי המשיבה, אשר הגיעו עמו להסכם, היו מוסמכים לעשות כך, והוא מוסיף וטוען, כי מכך שהשיק האחרון נפרע בשנת 1999 והוא לא נדרש להפקיד שיקים נוספים, יש להסיק כי גם המשיבה ראתה בשיקים האחרונים, סילוק החוב במלואו, שכן אחרת היו נציגיה דורשים תשלומים נוספים.

המערער מוסיף ומסביר בערעורו מדוע לא הוזמנו על ידו ו/או לא הגיעו למתן עדות, עדים אשר, לטענתו, יכלו לתמוך בגרסתו ומדוע לא ביקש דחיית הדיון על מנת להזמינם שוב ואף טוען כי לפחות אחד מהם היה צריך להיות מוזמן ע"י המשיבה.

כן טוען המערער,  כי לאור כך שהמשיב לא נקט הליכי הוצל"פ במשך 10 שנים (משנת 1995 ועד שנת 2005) וכי יש בכך כדי לתמוך בטענתו, לפיה עם  ביצוע התשלומים, כמוסכם עם נציגי המשיבה, ייפסקו הליכי ההוצאה לפועל נגדו.

לחלופין ביקש המערער להפחית את כל הריביות וההצמדות, אשר נצברו בתקופה בה היתה המשיבה תחת כינוס נכסים ולא פעלה לגביית החוב בתיק ההוצל"פ.

המשיבה טענה, כי אין היא עורכת הסדרים בעל פה וכי איש לא אמר למערער שהחוב הוסדר.

לטענתה, מסלף המערער את העובדות ואין מקום להתערב בהחלטה.

החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל ;

בדחותו את טענת המערער קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, לאחר שמיעת ראיות, כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי נערכו עמו הסדרים לסילוק סופי ומלא של החוב, מבלי שאלו יועלו על הכתב, במיוחד כאשר מדובר בחברה שפועלת תחת כינוס נכסים ומפרק, החייבים דיווח לבית משפט של הפירוק.

כן זקף ראש ההוצאה לפועל, לחובת המערער, את העובדה שהוא לא הגיש מסמכים ולא הביא עדים, אשר יכלו לתמוך בטענותיו.

כבוד ראש ההוצל"פ קיבל את הסברה של המשיבה לפיו היא לא נקטה הליכי הוצל"פ במשך מספר שנים, לאור המשבר אליו נקלעה, והליכי הכינוס והפירוק בהם היתה נתונה.

כן קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי העובדה שהמערער שילם למשיבה, לאחר הליכי הכינוס ולאחר שנים רבות בהם לא ננקטו הליכי הוצל"פ, סך נוסף של 40,000 ש"ח מצביעה על כך שמערער עצמו ידע, כי 40 השיקים שנמסרו ורכב שהוחזר, אין בהם כדי לפרוע את החוב.