פסק-דין בתיק עא 4754/07

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת כ. ג'דעון שניתן ביום 1/7/07 בת.א. 10376/04 ולפיו חויבה המערערת לשלם למשיבה סך של 166,276 ש"ח (נכון ליום 27/5/04) בצירוף מע"מ והוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין.

עיקרי העובדות

2.         המערערת הינה חברה העוסקת בעבודות בניה שיפוצים ופיתוח. המערערת התקשרה בהסכם עם משטרת ישראל לביצוע עבודת בניה בבית מעצר "קישון" (ההסכם לא הוגש לעיון). לצורך ביצוע עבודת הבניה התקשרה המערערת עם קבלני משנה שונים.

ביום 30/4/01 נערך ונחתם הסכם בין המערערת למשיבה לפיו התחייבה המשיבה לבצע עבור המערערת, כקבלן משנה, עבודות חשמל (להלן פרויקט "עבודות החשמל"). לצורך ביצוע עבודת מיזוג אויר באתר, התקשרה המערערת עם חברת אי.סי.אם, מיזוג אויר בע"מ (להלן: A.C.M). M.C.Aמצידה התקשרה אף היא עם המשיבה בהסכם לפיו תבצע המשיבה עבורה כקבלן משנה, את עבודות החשמל הדרושות להקמת מערכות מיזוג האויר.

ככל הנראה, מאחר ולא הובאו ראיות ברורות, הההתקשרות בין המשיבה ל-M.C.Aלא נעשתה במסגרת חוזה מפורט אלא על פי הזמנת עבודה. המשיבה הציעה הצעה שנמסרה ל-M.C.Aביום 2/7/02 (נספח ו/1 לתצהירו של מר רגב - הצעה מס' 5155) והזמנה מיום 9/7/02 (נספח ו/2 לתצהירו של מר רגב - הזמנה מס' 1579). (העבודות שביצעה המשיבה כקבלן משנה של M.C.A(להלן "עבודות מיזוג האויר").

3.         עם סיום הפרויקט נותרו בין הצדדים מחלוקות הן בנוגע לעבודות החשמלוהן בנוגע לעבודות מיזוג האויר.

המשיבה טענה כי בגין ביצוע עבודת החשמל נותרה המערערת חייבת לה סך של 129,250 ש"ח בצירוף מע"מ. כן טענה כי M.C.Aלא שילמה לה עבור עבודות מיזוג האויר ונותרה חייבת סך של 118,615 ש"ח בצירוף מע"מ. הואיל ולטענת המשיבה ערבה המערערת למילוי התחייבות M.C.A. דרשה המשיבה מהמערערת לשלם גם עבור עבודת מיזוג האויר.

4.         מחלוקות אלו הגיעו לדיון לבית משפט קמא. בענין עבודות החשמל התמקד הדיון בשאלה מהו הסכום שעל המערערת לשלם למשיבה בגין עבודות נוספות שבוצעו על ידה, וזאת בשים לב לפרשנות הוראות ההסכם. מחלוקות נוספות נגעו למספר יחידות האינטרקום שסופקו ולזכותה של המערערת לקזז מיתרת החוב ששילמה סכומים שהוצאו על ידה להשלמת עבודות. בענין עבודות מיזוג האויר נחלקו הצדדים בשאלות האם המערערת ערבה ל- M.C.A. וכן בנוגע להיקף חובה של M.C.A. למשיבה.

הדיון ופסק הדין בבית משפט קמא

5.         בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יוגשו תצהירי עדות ראשית ומסמכים של הצדדים ללא חקירה, פרט לחקירתו של העד מר כהן, מנהלה של M.C.A. בהתאם נחקר מר כהן חקירה קצרה והצדדים סיכמו טענותיהם.

בסיכומי הטענות אישרה המערערת כי יתרת חובה למשיבה בגין עבודות נוספות הינה 28,785 ש"ח + מע"מ (לפני קיזוז).

6.         בית משפט קמא אימץ את עמדת המערערת לענין אופן חישוב התמורה עבור העבודות הנוספות. כן קיבל את טענתה של המערערת כי המשיבה סיפקה רק 15 יחידות אינטרקום. מאידך דחה בית המשפט, בהעדר ראיה מספקת, את טענת המערערת לקיזוז.

בית משפט קמא מצא על כן כי המערערת חייבת למשיבה סך של 28,785 ש"ח + מע"מ בגין העבודות הנוספות שביצעה. כמו כן מצא כי עבור אספקת מערכות האינטרקום זכאית המשיבה לסך של 18,876 ש"ח בלבד ועל כן חייב את המערערת לשלם למשיבה בגין עבודות החשמל סך של 47,661 ש"ח + מע"מ.

בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבה כי המערערת הסכימה לערוב לחובותיה של חברת M.C.A. וקיבל את טענת המשיבה שיתרת החוב הינה 118,615 ש"ח. את קביעתו לפיה ערבה המערערת לחובותיה של M.C.A. השתית בית משפט קמא על עדותו של מר כהן שסיפר כי ביום 6/10/02 הושגה הסכמה טלפונית לפיה המערערת תערוב לתשלום התמורה למשיבה (סעיף 4 לתצהירו).

חיזוק לעדות זאת מצא בית המשפט בהתעלמות המערערת מהודעותיה של המשיבה בדבר עיכוב התשלומים על ידי M.C.A. ודרישתה כי המשיבה תמשיך ותשלים את העבודות.

הטענות בערעור

7.         רק המערערת הגישה ערעור על פסק הדין ואילו המשיבה משלימה עם קביעת בית משפט קמא לעניין חישוב התמורה עבור עבודות החשמל הנוספות.

המערערת משיגה על קביעות בית המשפט בשני הנושאים שנדונו; בנוגע לעבודות החשמל טוענת המערערת כי טעה בית משפט קמא כאשר הוסיף לסכום התמורה המוסכמת על ידיה- 28,785 ש"ח - את עלות מערכות האינטרקום שכן לטענתה היתרה המוסכמת כוללת גם את המערכות. לטענתה יש בקביעת בית משפט קמא משום חיוב כפול בגין מערכות האינטרקום. עוד טוענת המערערת כי היה על בית משפט קמא לאשר את הקיזוז לו טענה.

ביחס לחיובה כערבה לחובות M.C.A. טוענת המערערת כי לא היה בסיס לקביעת בית משפט קמא. לטענתה תצהירי העדים, למעט מר כהן, הוגשו בהסכמה. בתצהירו של מר ארקאב הוכחשה טענת הערבות. מעדותו של מר כהן, כך לטענתה, לא ניתן היה להסיק את קיומה של הערבות הנטענת. יתירה מזו, לטענתה אין כל הגיון בטענה בדבר הערבות, שכן המערערת שילמה ל- M.C.A. את כל התמורה עבור העבודות שביצעה, והשלימה את התשלום לחברה אחרת שהחליפה את M.C.A. לבסוף, טוענת המערערת כי המשיבה לא הוכיחה את יתרת חובה של A.C.M ולא צירפה כל חשבון מאושר. האישור היחידי שצורף הוא אישור המהנדס מר ענאן בטחיש שאישר את הכמויות בלבד אך לא את החשבון.

8.         המשיבה מצידה טוענת כי בית המשפט ביסס את הכרעתו על ממצאים עובדתיים שקבע. לטענתה המערערת תוקפת בערעור קביעות עובדתיות אלו ועל פי ההלכה בית משפט לערעור ימנע מהתערבות שכזו. עוד טוענת המשיבה כי בדין קבע בית משפט קמא כי הינה זכאית לתשלום גם עבור מערכת האינטרקום. כן טוענת כי צדק בית המשפט כאשר קבע כי המערערת ערבה לחובותיה של M.C.A.

דיון והכרעה

9.         כל אחת מהסוגיות שבערעור מחייבת התייחסות נפרדת ואפתח בטענות הערעור ביחס לחיוב המערערת לשלם למשיבה סך של 47,661 ש"ח + מע"מ עבור עבודות החשמל.