פסק-דין בתיק עא 4752/07

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמר שרון-נתנאל) מיום 17.6.07 בת"א  4765/05.

1.         התיק עב הכרס שבפנינו, נסב על תביעת שכר טרחה שהגישו המשיבים כנגד המערערים. התביעה חרגה ממידותיה בשל ההתחשבנות הסבוכה לה נדרשו הצדדים עקב המנגנון לקביעת שכר הטרחה שהוסכם ביניהם.

ומעשה שהיה כך היה: המערער 2 היה הבעלים והמנהל של המערערת 1 (המערערים ייקראו להלן: " פוגל"). פוגל עסקו באמרגנות ובהפקת אירועים ויזמו ביחד עם מספר חברות סיניות (להלן: " הקבוצה הסינית") פסטיבל סיני שהתקיים במספר מקומות ברחבי הארץ. בין פוגל לבין הקבוצה הסינית נתגלעו סכסוכים שונים, ובשל כך נדרש פוגל לשירותיהם של המשיבים.

וכך נכתב בהסכם שכ"ט שנחתם בין הצדדים ביום 22.10.04:

" שכר הטרחה המוסכם... נקבע בסך של:

במעמד החתימה סך של 10,000 ש"ח ועד להגשת התובענה או עד 22.11.04 לפי המוקדם סך נוסף של 10,000 ש"ח ועד 22.12.04 סך של 5,985 ש"ח. כמו כן 20% בצרוף מע"מ מכל סכום שיותר לקיזוז מעל סך כולל מע"מ של 180,000 ש"ח (הדגשה שלי - י.ע.)"

השורה המודגשת לעיל היא מקור הסכסוך והתסבוכת בהתחשבנות בין הצדדים.

ההבנה שבבסיס המנגנון שנקבע על ידי הצדדים היתה, שפוגל עיכבו תחת ידם את ההכנסות שהתקבלו מהפסטיבל והיה עליהם להעביר לקבוצה הסינית את חלקם. הקבוצה הסינית הכירה בכך שפוגל זכאי להפחית מההכנסות הוצאות בסכום של 180,000 ש"ח, אך פוגל טען כי מהסכומים שעוכבו תחת ידו הוא זכאי לעכב סכום של כמליון ש"ח. מכאן המנגנון שנקבע בהסכם שכר הטרחה, ולפיו ישלם פוגל למערערים סכום של 20% + מע"מ מכל סכום שיצליח לעכב תחת ידו, מעבר לסכום של 180,000 ש"ח שלא היה שנוי במחלוקת. ובקיצור, הצדדים הסכימו כי שכר הטרחה ייגזר על פי מידת הצלחתם של המשיבים. 

המחלוקת העיקרית שנתגלעה בין הצדדים היתה לגבי הסכום ממנו יש לגזור את ה-20% שנקבעו כשכר טרחת המשיבים. לצד מחלוקת זו נתגלעה מחלוקת נוספת נוכח דרישת המשיבים לשכ"ט נוסף בגין הליכים נוספים בהם ייצגו את פוגל, ובעיקר, הגשת בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה הקבוצה הסינית.

2.         נקדים ונספר כי בית משפט קמא דחה את תביעת המשיבים לשכ"ט נוסף, מאחר שהמחלוקת בתביעה שהגישה הקבוצה הסינית היתה זהה ממילא למחלוקת מושא התביעה שהגישו פוגל כנגד הקבוצה הסינית, ושמסגרתה הטילו עיקול עצמי על הכספים שעוכבו תחת ידם.

על קביעה זו של בית משפט קמא לא הוגש ערעור על ידי המשיבים ואיני נדרש לה.

3.         ענייננו מתמקד בשאלה מה הסכום ממנו יש לגזור את שכר הטרחה של המשיבים. בנקודה זו נספר כי בסופם של הליכים שהתנהלו בין פוגל לבין הקבוצה הסינית, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו התחייבו פוגל לשלם לקבוצה הסינית 350,000 ש"ח. בנוסף, התחייבו פוגל  להעמיד לרשות הקבוצה הסינית ללא תשלום, זכות שימוש בשלושה דוכנים למכירת מזכרות ביריד פסטיבל הסרטים בחג הסוכות, שאירגנו פוגל בחיפה במהלך חודש אוקטובר 2005.

הנה כי כן, ועוד מבלי להיכנס לגופם של מספרים, אין חולק שהמשיבים לא זכאים לקבל שכ"ט בגין הסכומים של 180,000 ש"ח (כפי שנקבע בהסכם שכר הטרחה) + 350,000 ש"ח (סכום שפוגל שילמו לקבוצה הסינית על פי הסכם הפשרה). .

4.         בית משפט קמא קיבל את טענתו של פוגל, כי לשני הסכומים דלעיל, יש להוסיף את עלות הדוכנים בסך של 20,000 ש"ח. מנגד, בית משפט קמא דחה את טענת פוגל כי יש להוסיף לסכום זה גם את הסך של 42,140 ש"ח  (כולל מע"מ) ששילמו פוגל לרו"ח לוטקר, שטיפל עבור הקבוצה הסינית בנושא המס, ואת הסך של 40,000 ש"ח, חוב של הקבוצה הסינית שלטענת פוגל, נמחל בהסכם הפשרה. זאת, מן הטעם שלא הוכח ששני סכומים אלו לא נכללו בסכום של 180,000 ש"ח, שהוכר מלכתחילה ע"י הקבוצה הסינית. 

בית משפט קמא מצא כי הסכום שהגיע לקבוצה הסינית עומד על סכום התביעה שהגישה כנגד פוגל בסך של 745,326 ש"ח בצרוף ניכוי במקור בסך 293,737 ש"ח שנותר בידי פוגל לאחר שהתקבל עבור הקבוצה הסינית פטור מניכוי מס במקור = 1,039,063 ש"ח. מסכום זה  יש להפחית סך של 44,670 ש"ח, סכום הפיצוי המוסכם שנכלל בתביעה של הקבוצה הסינית, ושאינו משקף כסף שהוחזק בפועל על ידי פוגל = סה"כ 994,393 ש"ח.

סכום זה מהווה את הסכומים שהוחזקו על ידי פוגל מתוך הכנסות הפסטיבל, וממנו יש להפחית את הסכומים הבאים: 180,000 ש"ח + 350,000 ש"ח (על פי הסכם הפשרה) + 20,000 ש"ח (דוכנים) סה"כ 550,000 ש"ח. 

סה"כ מגיע למשיבים: 88,879 ש"ח  = 20% X (550,000 ש"ח - 994,393 ש"ח).

מסכום זה הפחית בית משפט קמא את הסכום של 23,617 ש"ח ששולמו ע"י פוגל והיתרה לתשלום = 65,262 ש"ח. בנוסף לסכום זה חייב בית משפט קמא את פוגל בהוצאת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח + מע"מ.

5.         על כך נסב הערעור של פוגל. נציין כי פוגל ייצגו את עצמם בערעור בעקבות קשיים כספיים אליהם נקלעו. מהבקשה לפטור מערבון נמצאתי למד כי פוגל הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ובדיון נתברר כי חברת פוגל אף היא נקלעה לקשיים, כך שהמשיבים לא גבו מפוגל את הסכום שנפסק לזכותם.