פסק-דין בתיק עא 4353/07

הערעור שפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ע. נווה) מיום 28.2.07 בת.א. 3651/04 שלפיו חוייבו המשיבים להחזיר למערערת את הסכום של 4,214 ש"ח בצירוף ריבית מתאריך ההמחאות ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרות המשפט, ואילו לגבי שכר טירחת עו"ד קבע בית משפט קמא כי כל צד ישא בהוצאותיו. 

להבנת התפתחות הדברים נציין זאת:

המערערת עבדה כסוכנת עצמאית לשיווק בגדים בשנים 98-99 ובמסגרת עיסוקה זה נכרת הסכם סוכנות בינה לבין המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה").  כמו כן מסרה המערערת לידי המשיבים שיק בטחון חתום על החלק להבטחת החזרת דוגמאות או סחורה שתימסר לידיה.

החל ממאי 1999 עברה המערערת לעבוד בחברת החשמל ואזי החליף אותה בעלה (זוהר) בתפקיד הסוכן העצמאי עבור המשיבה מס' 1.

בשלב מסויים, משחדל זוהר מלרכוש מוצרים מן המשיבה, וכמו כן חוללו מספר שיקים של אחד הלקוחות (בזאר יוסי) הגישה המשיבה את שיק הבטחון שנמסר על ידי המערערת לפרעון ומולא בסכום של 51,026 ש"ח.

התנגדותה של המערערת לביצועו של השיק נדחתה לאחר שבית המשפט (כב' השופט ע. נווה) קבע באותו ענין שמדובר בכשלון תמורה חלקי.

או אז, הגישה המערערת תובענה כספית כנגד המשיבים להחזרת סכומים המגיעים לה לפי דבריה כשתביעתה מחולקת למספר רכיבים:

1.         יתרת זכות לטובת המערערת ובעלה בכרטיסה של המשיבה.

2.         תשלומים בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגד המערערת בגין חובה למשיבה.

3.         הוצאות התביעה השטרית.

4.         עגמת נפש.

בית משפט קמא קבע שלא יידרש לטענות לענין ההליך השטרי הואיל ולגביו קיים מעשה בית דין, ולאחר ששמע ראיות ועיין בסיכומים נעתר בית משפט קמא לתביעה באופן חלקי וזאת בסוגיה אחת ויחידה שלפי קביעתו הוכחה על ידי המערערת, דהיינו, תשלום כפל בכל הנוגע לסכום של 14,214 ש"ח בגין ההמחאות של "בזאר יוסי" שלא כובדו.

בית משפט קמא הסביר שהוכח בפניו כי המשיבה ניהלה במקביל תיק הוצל"פ כנגד "בזאר יוסי" ואף גבתה באותו תיק סכומי כסף ניכרים מן החייב ומכאן שמדובר בפיצוי כפל שהמשיבה זכתה בו, שלא בצדק, לפי קביעתו של בית משפט קמא.

סוף דבר, בפסק דינו קבע בית משפט קמא שיש לחייב את המשיבים להחזיר למערערת את הרכיב של 14,214 ש"ח בגין החיוב של השיקים של "בזאר יוסי".

על כך מונח בפנינו ערעורה של המערערת כשתמצית טענותיה היא ששגה בית משפט קמא כשחייב את המשיבים להחזיר את הסכום הנתבע בגין "בזאר יוסי" (14,214 ש"ח) פעם אחת בלבד.

טענת המערערת היא שהחוב הנטען בגין "בזאר יוסי" נלקח בחשבון פעמיים במסגרת ההתחשבנות שערכה המשיבה ושעל פיו גבתה את שיק הבטחון על סך 51,026 ש"ח מן המערערת.

 דהיינו, פעם אחת נלקח הסכום של 14,214 ש"ח בחשבון במסגרת החוב השוטף הנטען של המערערת כלפי המשיבה בכרטסת שהתנהלה, ופעם שניה, נלקח אותו סכום בחשבון במסגרת נפרדת, משמע, של חוב בגין השיקים שחוללו של "בזאר יוסי".

עוד נטען שבית משפט קמא שגה משלא חייב את המשיבים להחזיר למערערת סכומים בגין הוצאות משפטיות נטענות בסך של 5,983 ש"ח בגין הוצאות משפטיות נטענות שלא הוכחו. דהיינו, במסגרת ההליך השטרי טענו המשיבים שהמערערת חייבת סכום של 5,983 ש"ח בגין "הוצאות משפטיות והפרשים". כשטענת המערערת היא שמדובר בהוצאות עלומות, שלא הוכחו.

גם ביחס לשאר הסכומים שנגבו מן המערערת נטען על ידה בהודעת הערעור שלא היה מקום לגבות ממנה סכומים אלה במסגרת תיק ההוצל"פ ולכן על המשיבים להורות להחזיר למערערת את כל הסכומים שנגבו במסגרת תיק ההוצל"פ.