פסק-דין בתיק עא 4210/07

השופט עודד גרשון:

1.         לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י. פרידמן) מיום 15.1.07 במסגרת ת.א. 19721/05 .  

2.         המשיב מס' 1 (להלן  - "גרינברג") ביקש לקנות מכונית משומשת מהמשיבה מס' 2 (להלן - "ספיד קאר"). הוא אמנם קנה מכונית אך בדיעבד התברר כי מספר המנוע ברשיון הרכב אינו זהה למספר המוטבע במנוע המותקן במכונית בפועל.

            בטרם קנה גרינברג את המכונית מספיד קאר הוא נטל אותה לבדיקה אצל המערערת (להלן - "טכנו טסט").  טכנו טסט בדקה את המכונית ונתנה לגרינברג חוות דעת, אך לא ציינה בטופס הבדיקה שלה את דבר אי ההתאמה בין מספר המנוע המוטבע על המנוע לבין זה הרשום ברשיון הרכב.

            כתוצאה מאי ההתאמה הנ"ל הושבת הרכב שנקנה על ידי גרינברג ועל שום כך קם זה והגיש תביעה כנגד ספיד קאר וכנגד טכנו טסט וביקש לפצותו על נזקיו.

3.         פסק דינו וקביעותיו של בית המשפט קמא

בית המשפט קמא שמע את ראיות הצדדים ובסופו של יום החליט כדלקמן:

א.         בית המשפט קבע כי לספיד קאר לא היתה ידיעה כי המנוע המצוי ברכב אינו המנוע המקורי, וכי הוחלף על ידי מי מבעליו הקודמים. כן נקבע כי העסקה בין גרינברג לספיד קאר נעשתה בתום לב לאחר שהניחו הנחה עובדתית שגויה.

ב.         בית המשפט קבע כי ספיד קאר לא היתה חייבת לבדוק את הרכב וכי היא עצמה נתפסה לטעות ופעלה בתום לב.

כן קבע בית המשפט כי לא היה כאן עניין של זיוף מספר המנוע.  אכן יש כאן אי התאמה אך לא בזיוף מדובר.

ג.          בית המשפט הוסיף וקבע כי אי ההתאמה התגלתה רק כאשר גרינברג ניגש לעריכת טסט למכונית כ- 4 חודשים לאחר רכישתה. משנתגלתה אי ההתאמה, פנה גרינברג למכון בדיקה אחר כדי לבדוק את המכונית. בדיקה כזו אכן נערכה ובטופס הבדיקה נאמר כדלקמן: "דליפות לחץ בינוניות בצילינדרים, רעש מערכת תזמון ושסתומים לבדוק רצועה ומותחנים, מנוע שורף שמן בממוצע הנורמלי, קורוזיה וסימני נזילה בחיבורים".

ד.         בית המשפט הוסיף וציין כי הנוסח שנרשם על ידי טכנו טסט בטופס הבדיקה, 4 חודשים קודם לכן, הוא כדלקמן:

" דליפות לחץ בינוניות בצילנדרים, מערכת תזמון ורצועות מנוע לבדוק, נזילות שמן, תושבת מנוע, ליקוי מערכת קירור".

בית המשפט קבע שכל בעלי המקצוע שהעידו בפניו, למעט הבוחן של טכנו טסט, היו תמימי דעים כי הדמיון באבחנות רב מכדי להיות מקרי.

ה.         בהתייחסו לשאלה אם המנוע שבדקה טכנו טסט הינו אותו מנוע שנבדק על ידי המכון השני, 4 חודשים לאחר מכן, קבע בית המשפט כי אכן מדובר באותו מנוע. 

ו.          עוד קבע  בית המשפט כי טכנו טסט לא יידעה את גרינברג על דבר אי ההתאמה, למרות שמכון הבדיקה צריך היה לעשות כן, משמצא אי התאמה כאמור.

ז.          לבקשת גרינברג שקל בית המשפט את האפשרות לבטל את העסקה שבין גרינברג לבין ספיד קאר ולהורות על השבה הדדית. בית המשפט החליט כי בנסיבות הענין ביטול העסקה יוליך לתוצאה לא צודקת. זאת משום שספיד קאר תצא ניזוקה מבחינה כספית "והכל כאשר המחדל שגרם לטעות המשותפת רובץ לפתחה של טכנו טסט". לדבריו, תוצאה צודקת יותר תהיה להטיל על טכנו טסט לשפות את גרינברג בגובה הנזק הריאלי שנגרם לו בשל מחדלה.

            בית המשפט הוסיף כי -

" אכן, ניתן להניח שאילו היה ידוע המצב לאשורו, לא היה התובע מתקשר בעסקה מלכתחילה.  אך עובדה זו מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק לביטול העסקה לפי סעיף 14(ב) הנ"ל. מדובר בעסקה בין שני צדדים תמי לב, שהניחו הנחה עובדתית שגויה, כאשר איני סבור שהביטול הוא התוצאה הצודקת. האפשרות הצודקת יותר בנסיבות המקרה היא לפצות את התובע על מלוא הנזק שנגרם לו כתולדת קנית הרכב כאשר שיעור הנזק מביא בחשבון אף חובתו לפעול בסבירות כדי להקטין נזקו. שעור הפיצוי אמור להעמיד התובע במצב  בו היה אילו פעל במועד להקטנת נזקו  (...)".