פסק-דין בתיק עא 4150/07

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י. רטנר) מיום 27.12.06, לפיו נדחתה תביעת המערער במלואה.

תמצית העובדות כפי שנקבעו בפסק דינו של בית משפט השלום הן כדלקמן:

ב-20 השנים האחרונות, לערך, שימש התובע כחבר המועצה הדתית בחיפה וביצע במקביל, בהתנדבות, את תפקיד גזבר המועצה.

בשנת 1999 הפסיקה המועצה הדתית לתפקד, והשר לענייני הדתות הפעיל את סמכותו לפי סעיף 10 א' לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) התשל"א-1971, סעיף שעניינו במועצה שאינה ממלאת את חובתה, ומינה ביום 6.5.99 את המערער לשמש כסגן ראש המועצה הדתית בחיפה וכגזבר המועצה.

ביום 13.5.99 הודיע שר הדתות כי כל מינוי שעשה של סגנים או גזברים, מבלי שמצורפת אליו פניה אישית של השר ליו"ר, משולל תוקף.

ביום 20.5.99 הודיע נציגו של ראש העיר דאז מר עמרם מצנע לשר הדתות, כי השר לא נועץ עימו טרם המינוי כהוראת החוק, וכי הוא מתנגד למינוי ולפיכך לא תישא העיריה בחלקה בשכרו של המערער כגזבר המועצה.

המערער ידע שמינויו כגזבר המועצה הינו ללא שכר וכי שכרו לא נכלל בתקציב המועצה.

המערער לא השלים עם מצב זה ופעל לשנות את ההחלטה כדי שיוכל לקבל שכר עבור עבודתו ופנה בענין זה לראש המועצה מר גץ ז"ל, ליועץ שר הדתות וליועץ המשפטי של המועצה בבקשה להסדרת תשלום שכרו.

בית המשפט מפרט כי היועץ המשפטי של המועצה השיב כי פעילותו של המערער במועצה אינה יכולה לזכות אותו בשכר, כי אין מניעה שימשיך לנהל את עסקו ובלבד שימנע מניגוד אינטרסים בענין.

ראש המועצה הדתית מר גץ ז"ל הודיע למערער כי למרות מאמציו אין באפשרותו להסדיר את תשלום שכרו, ואף הודיעו כי העיריה מתנגדת עקרונית לתשלום שכר לגזבר המועצה כאשר כל עוד אין אישור תקציבי לכך לא ישולם שכרו.

מתברר כי בשלב מסויים סירב המערער לחתום על שיקים של המועצה כמחאה על כך שלא משולם לו שכר כגזבר, וראש העיר התריע בפני שר הדתות על שיבושים צפויים בפעילות המועצה במצב כזה, תוך שהוא מדגיש כי הובהר מפורשות שתפקידו של המערער כגזבר יהיה ללא שכר.

ראש העיר אף דרש כי שר הדתות ימנה גזבר אחר במקום המערער.

ב - 19.9.00 בוטל מינויו של המערער כגזבר.

2.         אין חולק כי לתובע לא שולם שכר בעבור עבודתו במועצה מיום 6.5.99, ועד ביטול המינוי ביום 19.9.00.

משכך, הגיש המערער תביעה לבית הדין לעבודה לתשלום שכרו לתקופה שמ- 6.5.99 ועד 19.9.00 ולאחר שזו נמחקה הגיש תביעתו לבית משפט השלום.

3.         שקלנו את טענות המערער בפנינו ועלינו לומר שפסק דינו של בית משפט השלום מקובל עלינו , לפרטיו.

            בית המשפט דן בשאלות שהועלו, נתן דעתו לראיות שבפניו, וב"כ המערער אף הודיע כי אין הוא חולק על העובדות שנקבעו.

            המערער לא הצליח לשכנע את בית המשפט קמא ואף לא אותנו כי קמה לו זכות לקבלת שכר עבור פעולתו כגזבר בתקופה הנדונה.

4.         סעיפים 10 א' ו- 11 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) תשל"א - 1971 מורים כך: