פסק-דין בתיק עא 4141/07

ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור והערעור שכנגד על פסק-דין של בית משפט השלום בחיפה  (כב' השופטת בטינה טאובר), מיום 4/1/07 בת"א 15997/07, לפיו חייב בית המשפט את המערער להשיב למשיבה סכום של 238,114 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/1/02, וזאת עקב ביטול הסכם מכר מקרקעין, אשר הופר על ידו.

            חישוב סכום ההשבה נעשה על בסיס התמורה שקיבל המשיב ממכר בגין אותם מקרקעין, לצד ג', על פי החלק היחסי מכלל התמורה המתחייבת ששולם על ידי המשיבה.

            תביעת המשיבה לפסיקת פיצוי בנוסף לסכום ההשבה נדחתה, וכמו כן קבע בית המשפט כי כל צד ישא בהוצאותיו.

            פסק-הדין ניתן, לאחר שהצדדים נתנו הסכמתם לניהול ההליך בדרך מקוצרת ועל דרך הפשרה.

נעיר עוד שבהליך המתנהל בבית משפט השלום ישנם צדדים נוספים, ולכן פסק-הדין הוא בגדר של "פסק-דין חלקי". הערעור בפנינו מתייחס למערכת היחסים שבין המערער למשיבה ולפיכך לא נפרט את הנסיבות הקשורות לצדדים הנוספים.

2.         הערעור העיקרי מתמקד באופן הערכת שווי סכום ההשבה, ואילו הערעור שכנגד אשר הוגש בעקבות הערעור העיקרי, נוגע לנושא הפיצוי שנתבע על ידי המשיבה. יחד עם זאת הודיעה האחרונה במסגרת הודעת הערעור, כי אם ידחה הערעור העיקרי לא תעמוד המשיבה על הערעור שכנגד.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין :

3.         ביום 22/9/87 נכרת הסכם מקרקעין (להלן: הסכם המכר ) בין המערער למשיבה ולשותפה נוספת (להלן: השותפה ), בנוגע למגרש הידוע כחלקה  153 בגוש 10789 (להלן: החלקה ).

            השותפה והמשיב השלימו את הסכם המכר, בשנת 1999, ובעקבותיו זכאית הייתה השותפה להירשם כבעלים של מחצית החלקה. הזכויות במחצית החלקה הנותרת נותרו רשומות על שם המשיב.

            במערכת היחסים שבין המערער למשיבה, לא הושלם הסכם המכר בנוגע למחצית הזכויות בחלקה. ביום 7/1/02 שלח המערער הודעת ביטול למשיבה, בטענה כי המשיבה הפרה את חובותיה על פי הסכם המכר. במקביל, ניהל המשיב מו"מ עם צד ג - ליוורנו השקעות בע"מ. הסכם מכר זה נחתם בינתיים ביום 28/1/02, מבלי שבאותו הסכם הוזכר הסכם המכר שנכרת עם המשיבה. בסמוך לאותו הסכם נרשמה גם הערת אזהרה (ביום 31/1/02) על ידי צד ג'. המשיבה רשמה הערת אזהרה ב- 4/2/02, ודחתה את הודעת המערער, לביטולו של הסכם המכר ביניהם.

4.         המערער הגיש תביעה כנגד המשיבה, במסגרתה עתר למתן פסק-דין הצהרתי לפיו הפרה המשיבה את הוראות החוזה בכך שלא השלימה את מלוא התמורה המתחייבת. כמו כן עתר המערער למתן פסק-דין הצהרתי המורה על בטלות הסכם המכר בין המערער למשיבה לרבות מתן הוראה למחיקת הערת אזהרה שנרשמה על ידה, וחיוב בפיצוי בגין ההפרות הנ"ל בגובה הסכומים ששולמו על ידי המשיבה (ת"א 135/03).

המשיבה הגישה תביעה שכנגד למתן פסק-דין הצהרתי, לפיו שילמה את התמורה המתחייבת וכי הפרת הסכם המכר נעשתה על ידי המערער. לכן עתרה למתן צו לאכיפת הסכם ורישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין, כבעלת יתרת החלקה.

במקביל הגיש צד ג - ליוורנו תביעה בת"א 180/03. שתי התביעות הנ"ל התבררו במאוחד בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט שוילי).

            על פי פסק-הדין שניתן קבע בית המשפט כי המערער הוא שהפר את הסכם המכר,   כי המשיבה הייתה רוכשת שקדמה לליוורנו, ועל פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, עמדה לה לכאורה זכות ראשונים, אלמלא ההלכה שנקבעה בהלכת גנץ, שיש לראות באי רישום הערת אזהרה מצד המשיבה, משום התנהגות שלא בתום לב. לכן, במערכת היחסים שבינה לבין צד ג', העדיף בית משפט את הזכויות של האחרון.

5.         ביום 1/9/04 הגישה המשיבה תביעה כספית כנגד המערער בגין הפרת הסכם המכר וסיכולו, בשל מכירת יתרת החלקה לצד ג'. המערער הגיש כנגד המשיבה תביעה שכנגד אשר נדחתה על הסף בפסק-דין חלקי מיום 4/9/05. במסגרת ערעור שהוגש על ידי המערער (2001/05) הגיעו הצדדים להסדר בנספח הבא!

" אנו מוכנים כי הערעור יידחה, אך למען הסר ספק דחיית התביעה שכנגד אינה מונעת מהמערער מלהעלות כל טענת הגנה בפני תביעת ההשבה והפיצוי של המשיבה,  לרבות שיקולי צדק לגבי הפחתת סכום ההשבה ו/או הפיצוי, ולרבות טענות של רשלנות תורמת ו/או אי הקטנת נזק ו/או מידת ההפרה וכיוצ"ב טענות.

עוד מוסכם עלינו ששנינו נתייצב בפני כב' השופטת קמא, נטען למתן פסק-דין על דרך הפשרה. מוסכם שהתובעת זכאית לקבל השבה. הצדדים יטענו לגבי גובה הסכום המגיע לה בנסיבות שנוצרו. בית המשפט יפסוק לה את הסכום כפי שיראה לו צודק והוגן בנסיבות. מבקשים לאשר זאת ולתת פסק-דין" (ההדגשה אינה במקור - ש' ו').

            בפסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי אושר ההסדר הנ"ל, והערעור נדחה ללא צו להוצאות.