פסק-דין בתיק עא 3960/04

ערעור זה מופנה כנגד החלטותיו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 7.12.04, אשר דחה את טענות הסף של המערערת בשני נושאים, האחד סמכותו לדון בבקשת העיקול למרות שלא הוגשה תביעה עיקרית והשני, מעמדה של המערערת במסגרת ההליך לביטולו של העיקול הזמני.

הרקע העובדתי.

משיב 1 הינו המנהל המיוחד אשר מונה לחברה אי.סי.אמ יצרני מיזוג אוויר בע"מ הנמצאת בפירוק וכינוס נכסים (להלן: "החברה").

במסגרת הליכי כינוס הנכסים של החברה הגישו כונס הנכסים של החברה והמנהל המיוחד בקשה למתן הוראות שכללה בקשה להטלת עיקול על כל הכספים עד לסך של 2,927,326 ש"ח, המגיעים על פי ספריה של בלקור מוצרי צריכה בע"מ (להלן: "המערערת") לחברת כחול לבן יצרני מיזוג אוויר (ישראל) בע"מ ו/או לקבוצת הייטק (2004) מוצרי מיזוג אוויר בע"מ ו/או קבוצת הייטק מזגנים מוצרי צריכה בע"מ (נספחים ב-ג להודעת הערעור).

הבקשה הוגשה בעקבות חקירה שערך כונס הנכסים וממנה עלה חשד כי המערערת עשתה יד אחת עם חברת כחול לבן אשר רכשה את החברה ונמנעה מלשלם את תמורתה.

על פי העובדות אשר פורטו בבקשה ונתמכו בתצהירו של מר צבי ריטרבנד, המשמש כמנהל מיוחד מטעם כונס הנכסים, חלק מהסחורה שהועברה לכחול לבן במסגרת הסכם המכר נמכרה למערערת.

בתאריך 1.3.04 קיבל בית המשפט את הבקשה להטלת עיקול זמני. ובהמשך להחלטה זו הגישו המשיבים נגד המערערת תביעה בהליך לאישור עיקול זמני.

בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם ש' ברוך בתאריך 7.12.04 בבקשות לאישור העיקול הזמני טענה המערערת, כי יש לסלק את התביעה על הסף מאחר שהבקשה לעיקול זמני הוגשה ללא תובענה עיקרית נגד החברות אשר נגדן ניתן צו העיקול.

דחייתה של בקשה זו הינה אחת העילות לערעור שבפני.

עוד מלינה המערערת על החלטת כב' הרשם שלא לאשר את צירופה כצד להליך שהוגש על ידי החברות לביטולו של העיקול הזמני.

דיון.

סוגיית הטלתם של עיקולים זמניים במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות נדונה ברע"א 5540/97 ע' שמחון ואח' נ' הכונס הרשמי ומפרק חברת סליל תעשיות נייר וכימיקלים בע"מ פ"ד נ"א (5) 355, 357 שם נקבע ע"י כב' השופט טירקל:

"משנפסקה הלכה שהליך של מתן הוראות יכול שישמש במקרים מסוימים תחליף מהיר ויעיל לבירור תובענה בדרך הרגילה, ואפילו נגד בעלי-דין חיצוניים לחברה, הרי שנפתח הפתח להטיל עיקולים זמניים גם במסגרת הליך זה, במקרים היפים לכך." (הדגשה שלי - ש.ד.).

בהיבטים נוספים של הסוגיה דנה כב' השופטת ט' שטרסברג כהן ברע"א 6428/98 סימון דוד נ' מפרק דגני עמירים בע"מ בפירוק פ"ד נ"ג(1) 280, 284 העוסק בסמכותו של בית המשפט ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי פירוק. כב' השופטת מאשרת החלטה לעכב יציאתו מהארץ של דירקטור בקובעה:

"בענייננו ניתן הצו מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, סמכות שאותה תוקף המבקש. לדידי, ניתן היה ליתן את הצו מכוח תקנה 376 לתקנות סדר הדין האזרחי ומכוח סעיף 281 לפקודת החברות או מכוח הסמכות הטבועה. נסיבות הענין שלפנינו עונות על הדרישות למתן צו כאמור על פי כל אחד ממקורות הסמכות האמורים. עם זאת אעיר, כי מאחר שהצו ניתן טרם הוגשה התביעה ומאחר שסעיף 281 לפקודת החברות חל לכאורה על 'משתתף' - המוגדר בסעיף 1 לפקודה - ולא על מנהל חברה, לא הייתה מניעה ליתן את הצו מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט כפי שעשה בית משפט קמא."

לנוכח הוראת סעיפים 276 ו-281 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1989 ביחד עם תקנות 2 ו-36 לתקנות החברות [פירוק] התשמ"ז-1987 הקובעות כי:

            "2. תחולת תקנות סדר הדין

הוראות תקנות סדר הדין יחולו על הליכי פירוק במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

36. סמכות לדרוש נכסים [59]

המפרק רשאי לדרוש מכל אדם להעביר אליו נכסים שבידו אשר לחברה זכות לכאורה עליהם, לרבות מאזנים, פנקסי חשבונות ומסמכים אחרים, והמחזיק יעבירם למפרק תוך המועד שצויין בדרישתו." (ההדגשה שלי - ש.ד.).