פסק-דין בתיק עא 3771/04

א.        ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בפתח תקוה מיום 1.11.2004 (כב' הרשמת א' לושי-עבודי), אשר דחתה את בקשת המערערת בטענת "פרעתי", בה טענה המערערת כי נפרע חובה של המערערת לנציגות הבית המשותף, במקום מגוריה, בעיר יהוד.

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לענין

ביום 21.7.2003 ניתן פסק דין, על פיו חוייבה המערערת בתשלום סכום של 5,234 ש"ח למשיבה.

יצויין כי הדיונים התקיימו בפני המפקח על רישום בתים משותפים בפתח תקוה, ונוהלו מטעם המשיבה באמצעות מר דוד בן חור (דייר אשר קיבל לידיו יפוי כח לייצוגה בהליך זה; להלן: "מר בן חור").

ביום 9.9.2003 הגישה המשיבה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה.

המערערת הגישה בקשה בטענת "פרעתי" בהתאם להוראות סע' 19 לחוק ההוצאה לפועל, וטענה לפרעונו של החוב, על דרך תשלום סכום במזומן של 6,150 ש"ח, ישירות לידיו של מר בן חור, עוד ביום 7.9.2003.

בתמיכה לטענתה, המציאה המערערת קבלה, המעידה, לטענתה, על תשלום החוב ( נספח "א" לתצהיר המערערת מיום 30.1.2006; להלן: "הקבלה").

המשיבה, באמצעות מר בן חור, העלתה טענת זיוף, ולפיה הקבלה איננה קבלה מקורית.

טענת המשיבה נסמכת על השוני בכתב היד בין הקבלה ובין קבלות אחרות שניתנו למערערת בנסיבות אחרות; העדר מיספור על גבי הקבלה (בשונה מקבלות אחרות); העובדה לפיה גזבר המשיבה (אשר החזיק בידיו את פנקס הקבלות) במועדים הרלוונטיים, היה מר ג'איס ארזואן ולא מר בן חור; העדר הטבעה בדוגמת איור על פני הקבלה ועוד.

לאור המחלוקת שנפלה בין הצדדים, הורתה ראש ההוצל"פ בישיבת יום 14.10.2004, על מינויו של הגרפולוג, מר אמנון בצלאלי כמומחה לשם בדיקת הקבלה.

בשולי ההחלטה בדבר מינויו של המומחה, נקבע כדלקמן:

"בשלב זה, הוריתי לצדדים להביא את פנקס החשבוניות של הועד הנוגע לתקופה הרלוונטית וזאת כדי שאוכל להכריע בבקשה ללא צורך במינוי  מומחה לכתבי יד, ועל כן, הדיון הופסק לצורך המצאת הפנקס.

לפיכך, כל האמור בדבר מינוי מומחה מבוטל.

הואיל ונציגות הבית המשותף חזרה לאחר הפסקה ללא פנקס משנת 2003 והביאה עמה פנקסים נוספים, אני דוחה לשמיעת הצדדים, אשר יביאו עמם את הפנקס משנת 2003, והחייבת תביא עמה את הקבלה שברשותה...".

בדיון שהתקיים ביום 1.11.2004, נחקרו המערערת, מר בן חור ומר ארג'ואן.

בסיומו של יום, ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ הדוחה את בקשת המערערת בטענת "פרעתי". ראש ההוצל"פ קבעה כי:

"... לחייבת לא היה הסבר מדוע כתב היד המופיע בקבלה אינו דומה לכתב היד של מר ארג'ואן ואף לא לכתב היד של מר בן חור, אך עמדה על כך כי קיבלה את הקבלה ממר בן חור. יצויין עוד, כי בתחתית הקבלה שמחזיקה החייבת מב/1, מופיעה חותמת של ועד הבית, "עץ האפרסק 12, יהוד", כאשר החתימה שעל גבי החותמת איננה מתאימה לחתימתו של מר ארג'ואן.

לאחר ששמעתי את מר בן חור ומר ארג'ואן, אני סבורה כי נטל השכנוע חזר לשכמה של החייבת, להראות ולשכנע כי מדובר בקבלה שהוצאה עבור תשלום שהיא ביצעה לידי ועד הבית. החייבת לא הרימה נטל זה. עיון פשוט בקבלה שמחזיקה החייבת, מב/1, מגלה כי מדובר בכתב יד שאינו של מר בן חור ואינו של מר ארג'ואן והוא כתב יד קטן, אשר מתחתיו נראה כי מישהו עשה שימוש בנייר קופי. ציינתי עובדה זו רק כדי להוסיף לכל הדברים אשר נאמרו לעיל ואשר לא שכנעו אותי כי הקבלה הנ"ל הוצאה מפנקס רציף של הועד ומקובלת עלי עמדת מר ארג'ואן ומר בן חור כי הקבלה הזאת לא הוצאה על ידם ומקובלת עלי גם עמדתו של מר בן חור, כי הוא לא קיבל סכום זה, במזומן על ידי החייבת.

בנסיבות אלה, אני דוחה את בקשת החייבת ומחייבת אותה בהוצאות הבקשה, בסך 750 ש"ח בצירוף מע"מ.