פסק-דין בתיק עא 3747/06

1.         הערעור והערעור שכנגד הם על פסק-דין של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון), מיום  9/7/06 בת"א 3775/03. בפסק-הדין נקבע, כי לאחר מימוש משאית עליה מתקן רמ-סע, משאית שמספרה 62 0 5500 (כאשר לטענת המערער העיקרי המשאית שמושכנה לטובת הבנק מספרה היה 62 2 5500) (להלן: המשאית ), נותר חוב המערער למשיב, בסכום כולל (לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד) של  11,656 ש"ח (הסכום הוא על פי פסיקתא (מוצג 20 למוצגי המשיב)).

הרקע וההליכים הקודמים :

2.         המשיב בערעור העיקרי (להלן: הבנק ) הגיש תביעה לחייב את המערער העיקרי (להלן: המערער ) לשלם לו יתרת חוב שנותרה, על פי ספרי הבנק לאחר מימוש המשאית. המערער טען בכתב הגנתו כי הוא כופר בקיומו של חוב כלשהו לבנק, וכי הליכי מימוש המשאית נעשו שלא כדין, על משאית שלא מושכנה לטובת הבנק, ותוך הפרת חובות נאמנות של  הכונסת מטעם הבנק. עוד נטען כי המחיר שהוגש במהלך מימוש המשאית היה נמוך באופן בלתי סביר ממחיר השוק.

3.         במהלך הדיון בבית משפט קמא מיום 24/11/04 (מוצג 2 למוצגי המערער), הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטת בית המשפט, ולפיו:

- סכום החוב בגינו זכאי הבנק להתחיל בהליכי מימוש כנגד המערער הוא על סך של 120,166 ש"ח, נכון ליום 1/1/00;

            - הבנק זכאי לממש משאית, אשר בפועל מומשה בדרך של מימוש משכון;

- שווי המשאית לצורכי מימוש יוכרע על ידי מומחה מוסכם שימונה מרשימת חברי מועדון הרוטרי, הנותנים את שירותם ללא שכר, וכי המומחה יתן חוות דעתו לאחר שיעיין בחוות דעת השמאים מטעמם של הצדדים וישמע טיעוניהם.

במסגרת חוות הדעת היה על המומחה להתייחס לסעיפים/נושאיםהבאים:

* שווי המשאית לצורך מימוש משכון, קרי שווי השוק וכן שווי המשאית הספציפית בהתייחס לעובדה כי מדובר במשאית שנמכרת בהליכי מימוש משכון, כולל המשאית לבדה או כולל גם את הרמ-סע; אם מדובר בשני חלקים נפרדים על רכב, שיש לשום אותם בנפרד ולמכור אותם בנפרד או כרכב אחד;

* לקבוע שווי המשאית הכולל ולקבוע אם מדובר ברכב הכולל הן את המשאית והן את שווי הרמ-סע.

            לצדדים נשמרה הזכות להעביר למומחה מכתב מפורט בצירוף חוות דעת מטעמם וכן כל מסמך רלוונטי לרבות פרטי המוסך בו טופלה המשאית בזמן בעלות המערער בה וכן כרטיס הרכב.

- הוסכם על ידי הצדדים כי הכרעת המומחה תהא סופית ומכרעת.

- לאחר שהמומחה יתן חוות דעתו, תיוותר לכל צד הזכות לטעון לזכאות לכספים מהצד שכנגד ובית המשפט יתן הכרעתו על סמך טיעונים אלה אשר ישמעו בעל פה. בסעיף 6 להסדר הדיוני נקבע כי:

"הכרעת בית המשפט תהיה בדרך של פשרה ללא צורך בנימוקים, כאשר מובהר לצדדים כי בית המשפט מוסמך לפסוק מלוא הסכום לו טוען כל צד שהוא או לא לפסוק סכום בכלל".

בסעיף 9 להסדר הדיוני נקבע כי:

" ... הצורך לטעון על דרך הפשרה קיים רק אם המומחה יקבע כי תיוותר  יתרה לטובת הנתבע (המערער) אצל התובע (הבנק) בגין המחיר אשר יתקבל אגב מימוש המשכון בדרך של מכירת המשאית".

- עוד הוסכם, כי הטיעונים שהועברו להכרעת בית המשפט בדרך של פשרה מתבססים על ההנחה כי הבנק זכאי להוצאות בגין מימוש המשכון שהם: " אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, שכ"ט עו"ד א' והוצאות תפיסת וגרירת רכב ואיתורו ואיחסונו כפוף להצגת קבלות. שאלת זכאות התובע לשכ"ט ב' תועבר להכרעת בית המשפט בדרך של פשרה.

- עוד הוסכם כי כל חוב שיוותר למערער לבנק ישולם ב- 6 תשלומים שווים, כאשר זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 

4.         לאחר ההסדר הדיוני האמור שקיבל תוקף של החלטת בית המשפט, הגיש הבנק בקשה להבהרת ההחלטה ככל שזו נוגעת לסכום החוב. לטענת הבנק הסכום של 120,166 ש"ח הוא סכום נומינלי, הנושא ריבית מקסימלית הנהוגה בבנק בשל ריבית חריגה, וזאת החל מ- 1/1/00 ועד למתן חוות הדעת של המומחה ואילו רק ממועד מתן חוות הדעת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.