פסק-דין בתיק עא 360/08

1.         ערעור על החלטת בית משפט השלום, כב' הרשמת ש. פומרנץ לדחות את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המערער (בש"א 15427/06 - החלטה מיום 8/10/07) ופסק הדין שניתן בעקבותיה, (פסק דין מיום 5/11/07 בת.א. 10677/06). בפסק הדין חויב המערער לשלם למשיבה (להלן גם "העיריה") סך של 23,244.20 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23/5/06 וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין.

2.         העיריה הגישה ביום 29/5/06 כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערער על פי הוראת תקנה 202(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). בכתב התביעה נטען כי המערער החזיק "בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה" בנכסים המצוים בתחום העיריה ואשר מזוהים לפי מספרי נכס כמפורט בסעיף 2 לכתב התביעה. כן נטען כי "בהתייחס לנכסים, לרבות בגין הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980" עומדת יתרת חובו של המערער על סך של 39,124 ש"ח (נכון ליום 3/4/06). סכום החוב ליום הגשת התביעה עמד על כן על סך של 39,602 ש"ח.

3.         לכתב התביעה צירפה התובעת שני מסמכים, אשר נחזים להיות תדפיסים של דפי מחשב המפרטים יתרות חוב לשנים 2005, 2006.

בדף היתרות לשנת 2005 ישנן שתי טבלאות; באחת רשומה יתרה בסך של 23,360 ש"ח כאשר מספר הנכס המופיע בצד היתרה הינו 206619435. בצד נרשם בכתב יד "חינוך". בטבלה השניה רשום חיוב ריבית בגין ארנונה בסך של 1,321.89 ש"ח ויתרה עוברת בסך כולל של 15,398.60 ש"ח.

בדף החשבון לשנת 2006, מופיע רק חיוב בריבית בגין ארנונה בסך של 349.41 ש"ח ויתרת חוב לתשלום בסך של 15,762.90 ש"ח. בתחתית הדף רשום בכתב יד "23,360.50 +" וסך הכל 39,123.40 ש"ח.

4.         כבר כאן אציין כי אין בכתב התביעה כל פירוט מהי "התקופה הרלבנטית לכתב התביעה", דהיינו באיזו תקופה נצברו החובות הנטענים. אין גם בכתב התביעה כל הסבר מהו מקור החיוב באגרת חינוך; מי רשם בכתב יד בצד מספר הנכס את המילה "חינוך" ומי רשם את הסכום הכולל בכתב יד בשנת 2006. חשוב לציין כי בדף הממוחשב לשנת 2006 אין כל חיוב בגין אגרת חינוך, והחיוב הוסף רק בכתב יד.

5.         המערער הגיש בקשה למתן רשות להתגונן מפני התביעה (בש"א 15427/06). בבקשתו טען כי התגורר בדירה ברחוב המעפילים 16/13, בגינה נדרש לשלם את חוב הארנונה, רק עד לשנת 1998. באותה שנה התדרדר לסמים, נפרד מאשתו ועבר להתגורר באילת. בשנת 2000 התגרש מאשתו ומאז היא מתגוררת לבדה בדירה.

עוד טען כי כבר בשנת 1998 הודיעה אשתו לעיריה כי הינה מתגוררת לבדה בדירה ובקשה לקבל הנחה כאם חד הורית (סע' 3 לתצהיר).

6.         המערער הוסיף וטען כי אינו יכול להתגונן כראוי מפני התביעה הואיל וכתב התביעה אינו מפרט את התקופה הרלבנטית בגינה הינו נתבע. המערער אף ציין כי הינו מבקש שהעיריה תגלה לו את המסמכים המפרטים את החובות הנטענים, לרבות מסמכים המעידים על בקשותיה של אשתו, ותשובות העיריה (סעיף 9 לתצהיר). מכל מקום טען כי אינו חייב בכל חוב שנצבר לאחר שנת 1998, בה חדל מלהחזיק בדירה.

7.         בדיון שנערך ביום 30/5/07 נחקר המערער בקצרה על תצהירו. בחקירתו הבהיר כי לא הודיע בכתב לעיריה על עזיבת הדירה אולם עובדי העיריה ידעו על כך, בין היתר בשל פנייתה של אשתו לקבלת הנחה כאם חד הורית. לדבריו כאשר התגורר בדירה שילם את רוב התשלומים שנדרש לשלם - תחילה בהוראת קבע ובהמשך במזומן.

8.         כב' הרשמת פומרנץ הורתה על הגשת סיכומי טענות. למרבה הפלא צירפה העיריה לסיכומי הטענות ראיות שונות ובהן אישור חברת עמידר - החברה הלאומית לשיכון עובדים בע"מ על חתימת חוזה שכירות עם המערער ואשתו מיום 12/9/95, אישור על מגורים בדירה של אשת המערער משנת 2001 וחוזה שכירות עליו חתומה האישה מיום 22/5/01.

9.         בהחלטתה מיום 8/10/07 דחתה הרשמת את הבקשה לרשות להתגונן תוך שהוסיפה כי על העיריה להגיש פסיקתא שבה תפורט יתרת החוב בניכוי חובות שהתיישנו. כב' הרשמת ציינה כי התביעה הוגשה על פי תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ועל כן לא היתה העיריה צריכה לצרף ראיה לתביעתה. עוד ציינה כי על פי פקודת העיריה נחשבים הרישומים בפנקסי העיריה כנכונים, אלא אם כן נסתרו. לגבי טענותיו של המערער כי לא קיבל מידע ומסמכים מהעיריה ציינה כי בשלב זה של ההליך, בטרם ניתנה רשות להתגונן, אין הליך של גילוי מסמכים. הרשמת ציינה כי היה על המערער "להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו על סמך הנתונים הנמצאים בידיו והעובדות הידועות לו".

לבסוף קבעה כי על פי המסמכים שצירפה העיריה לסיכומיה, עולה המסקנה כי טענת המבקש כי עזב את הדירה בשנת 1998 נסתרת מאישור עמידר על חתימת הסכם שכירות עם האישה רק ב-2001. המערער לא שלח הודעה בכתב על הפסקת ההחזקה בנכס ועל כן יש לראותו כמחזיק בדירה עד מועד חתימת החוזה עם האישה. לגבי אגרת החינוך, הרשמת ציינה כי המערער לא העלה כל טענת הגנה. אף שלא הועלתה טענת התיישנות הורתה כאמור כי יש להפחית מיתרת החוב חובות שהתיישנו. במאמר מוסגר אציין כי הרשמת לא טרחה לציין מהו מועד תחילת תקופת ההתיישנות והותירה את הקביעה לעירייה.

10.        בפסיקתא שהגישה העיריה הופחת החוב והועמד על סך של 23,244 ש"ח אולם גם בהודעת העירייה שהוגשה ביום 5/11/03 אין כל פירוט של החוב ומהו המועד שבו התגבש החוב .

דיון

11.        התביעה שהוגשה על ידי העיריה הינה תביעה בסדר דין מקוצר לגבית "סכום כסף קצוב" המגיע לה על פי דין, כמפורט בתקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. כשירותה של התביעה להידון בסדר דין מקוצר נבחנת על פי הוראות התקנה, דהיינו על התובע להצביע על חיוב לתשלום סכום קצוב שעילתו כלולה בין העילות המנויות בתקנה. עם זאת אין התובע פטור מהגשת תביעה הממלאת את כל פרטי כתב התביעה כנדרש על פי תקנה 9 לתקנות ובמיוחד אין לפטור אותו מחובתו לפרט את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה" כנדרש בתקנה 9(5) לתקנות (ראה יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 653 (מהדורה שביעית)). כאשר תובע אינו מפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה ואינו מפרט מתי נולדה העילה, הרי שכתב תביעתו פגום והדבר עשוי להצדיק את מחיקתו.

12.        ייחודה של התביעה בסדר דין מקוצר הינו בדרישה כי הנתבע ישכנע כי יש מקום לפתוח בפניו את שערי בית המשפט ולהתגונן ולשם כך עליו להגיש בקשת רשות להתגונן. אולם אין לדרוש מנתבע לשכנע את בית המשפט כי יש לו עילת הגנה הראויה להתברר מקום שהתובע אינו ממלא את חובתו בפירוט עילת התביעה.

13.        עיון בכתב התביעה אינו מלמד אותנו מהן ה"עובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה". בכתב התביעה בסעיף 2 נרשם כי "הנתבע החזיק בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה, בנכסים המצויים בתחום שיפוטה של התובעת ואשר מזוהים בפנקסי העיריה במספרים 1188101, אגרת חינוך 206015935". ראשית לא ברור מהי התקופה הרלבנטית לכתב התביעה. שנית לא ברור כיצד "אגרת חינוך" מהווה נכס המצוי בשטח שיפוטה של העיריה. אין הסבר מהי התקופה לגביה נדרשה אגרת החינוך, עבור מי נדרשה האגרה וכדומה.

אם ניתן היה לחשוב שהמסמכים שצורפו לכתב התביעה יסייעו בפתרון התעלומה הרי שמתברר להיפך; בדף המתיחס לשנת 2005 יש חיוב בריבית על ארנונה בלבד וכל שאר החוב נובע מיתרה קודמת. אין פירוט מתי נוצרה אותה יתרה. החוב בגין נכס 206015935 אינו מפורט כלל והוספה בכתב יד המילה חינוך. מי הוסיף זאת ומתי נולד החוב אין לדעת. בדף לשנת 2006 אין בכלל התייחסות לחוב בגין חינוך ואין בצד הנכס שמספרו 206015935 כל חיוב אלא יש רק חישוב בכתב יד בתחתית הדף.