פסק-דין בתיק עא 3547/06

ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' הרשם שמואל ברוך מיום 06.11.06 לפיה נדחתה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (ת.א. 2233/05 בש"א 19699/06).

להחלטה נשוא הערעור שני ראשים: הראשון דיוני מתייחס לנוסח תצהיר גילוי המסמכים אשר אינו תואם את נוסח טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ואי מתן זכות תגובה על פי תקנה 241. בסוגיות אלה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית והמשיבה מקבלת עליה לערוך התצהיר על פי הטופס, וב"כ המערערות ויתר על טענותיו לענין תקנה 241 הנ"ל.

חלקה השני של ההחלטה מתייחס לדרישת המערערות לגילוי ניירות העבודה של המשיבה, שהינה שותפות המנהלת משרד רואי חשבון, הקשורים לדו"חות כספיים בתקופה הרלבנטית לתביעה. בענין זה קבע כב' הרשם כי חיוב המשיבה בגילויים של מסמכים אלה משמעותו ריקון מתוכן של הסעד למתן חשבונות המופיע בסעיף     110(ז) לכתב התביעה.

כמו כן הוסיף כב' הרשם כי השאלה אם ניתן לחייב משרד רואי חשבון להציג מסמכים אלה אינה נקיה מספקות, בהתחשב בנוהלי לשכת רואי החשבון.

הדיון בערעור זה יתמקד במחלוקת זו.

הרקע העובדתי

המערערות הגישו נגד המשיבה ואחרים כתב תביעה שמהותו הוגדרה כדלקמן: "צווי עשה, סעדים הצהרתיים, סעדים כספיים ומתן חשבונות". סכום הסעדים הכספיים הוערך ב-508,680 ש"ח.

על פי הנטען בכתב התביעה, מכרו המערערות לפקר פלדה בע"מ ואחרים את אחזקותיהן בחברה בשם אדקסטיל בע"מ תמורת 9% מהון המניות המונפק והנפרע של חברת פקר ידפז פלדה בע"מ.

שיעור התמורה בהסכם, נקבע בהתבסס על הערכות שווי שביצעה חברת גיזה לחברות ושעל פיהן נכון לתחילת שנת 1998 הוערך שוויה של חברת פקר ידפז שירותי פלדה בע"מ בסכום של 12,150,000 דולר ארה"ב.

במהלך שנת 2002 פרצה מחלוקת בין הצדדים להסכם שבהמשכה הודיעה חברת פקר פלדה בע"מ, בתאריך 19.02.03, על מימוש אופציה לרכישת מניותיה של המערערת 1 בחברת פקר יודפז שירותי פלדה בע"מ (להלן: " החברה").

על פי תניות ההסכם נערכה לחברה הערכת שווי בשנת 2003, והמעריך פרופ' אהרון עופר העביר לצדדים הערכת שווי לפיה שווי החברה הינו כ-5.8 מיליון דולר ארה"ב.

לנוכח הפער בין הערכות השווי, טוענת המערערת 1 כי דו"חות החברה לא שיקפו את ערכם האמיתי, בשל מחדליהם של הנתבעים. ביחס למשיבה, אשר שימשה כרוה"ח של החברה ושל פקר פלדה בתקופה הרלבנטית, נטען כי רוה"ח פעלו בניגוד עניינים בין ענייניהם של בעלי מניות הרוב בחברה לבין ענייניה של המערערת, שהיתה בעלת מניות המיעוט בחברה באותה עת, ובמעשיהם אלה השפיעו על תוצאות הערכת השווי של החברה ממנה ניזוקה המערערת.

באופן ממוקד נטען נגד המשיבה כי היתה מודעת לחריגות מכללי חשבונאות מקובלים בדו"חות הכספיים ולעובדת קיומן של אי התאמות בין הדו"חות הכספיים של החברה לבין ההסכמות בין הצדדים, אך התעלמה ממידע זה.

כן נטען כי המשיבה העמידה לרשות בעלת השליטה בחברה את האמצעים להפחתת שוויה במועד מימוש האופציה על ידי פקר פלדה.

בסעיף 110 לכתב התביעה מפורטים הסעדים המבוקשים ביחס לכל אחד מהנתבעים.

באשר למשיבה (נתבעת 6) חוזר ב"כ המערערות על הטענות לפיהן משרד רוה"ח פעל בעריכתם של הדו"חות הכספיים של החברה ובקשר עם הערכת השווי שלא בהתאם להסכמות המחייבות בין הצדדים להן היה מודע תוך חוסר הקפדה על כללי חשבונאות מקובלים, ותוך אי דיוקים ועיוותים אשר נועדו לשרת את האינטרסים של פקר פלדה, ותוך ביצוען של עוולות נזיקיות כלפי המערערת לרבות מצג שווא רשלני.

בסעיפים 110ו.(1)-(3) מפרטות המערערות את הסעד של מינויו של מעריך שווי, שימונה במקום המעריך אשר מונה על ידי הצדדים.

בסעיף 110ז. מוסיפות המערערות ותובעות כי הנתבעים 1-4 ו- 6 (המשיבה) יחוייבו "להציג בפני התובעות חשבונות במסגרתם יפרטו הנתבעים בדו"ח מאומת בתצהיר כדין את כל המידע והמסמכים הנוגעים ו/או בקשר עם העניינים שביסוד תביעה זו, לרבות כמפורט בנספח מס' 1 לכתב תביעה זה והכל בצירוף העתקים מלאים של המסמכים כאמור, ופירוט מלא של כל הפרטים כאמור".

לאחר שתצהיר גילוי המסמכים, שנערך על ידי המשיבה על פי הסכמות דיוניות בין הצדדים, לא כלל את כל המסמכים אשר פורטו ברשימת המסמכים הספציפיים שגילויים התבקש, הוגשה על ידי המערערות בקשה לבית המשפט למתן צווים לגילוי מסמכים כללי וספציפי ולעיון במסמכים, ומשנדחתה הבקשה הוגש הערעור שבפני.

בהודעת הערעור התייחס ב"כ המערערות לעובדה כי החלטת כב' הרשם ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תגובת המערערות על פי הוראת תקנה 241(ג) ו- 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי. בדיון שבפני ויתר עו"ד שרף על טענתו זו והביע הסכמה לקיומו של דיון לגופו של ענין.