פסק-דין בתיק עא 3525/06

עו"ד אברבך:

אדם בן 40, שיש לו נכות רפואית של כמעט 30% ומקבל פחות מ- 200,000 ש"ח, יש תחושה שמשהו לא בסדר פה.

עו"ד הבר:

זה פיצוי שהוא קיבל בשם התאונה, מדוע לא לנכות? הוא לא עבד. התובע קיבל בפסק הדין יותר מאשר היה מקבל מהצעת הפשרה.

עו"ד אברבך:

אני חוזר על טענותי בקשר לניכוי הנכות הכללית, כאשר לפי עמדתנו לא היה מקום לניכוי גמלת נכות הכללית במסגרת ניכויי המל"ל, לא בשיעור שזה נעשה. היה פה עוד ניכוי של תגמולי מל"ל אחרים, וזה בניגוד לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון. אני מפנה לעיקרי הטעון שלי לסעיף 21. הכוונה לגמלת הבטחת הכנסה שהתובע קיבל לפני התאונה. לפי פסק הדין שמצוטט בעיקרי הטעון, הנתבעת, חברת הביטוח, צריכה להראות התגמולים ניתנו לו בעקבות התאונה. כאן אין הצדקה לנכות. הוא קיבל את התגמולים עוד לפני התאונה.

בית המשפט לא קבע שהוא היה יכול לשוב מייד לעבודה. 

עמדתנו היא שאין לנכות  הגמלה בגין הבטחת הכנסה וצריך להשיב 40,500 ש"ח.

לגבי עזרת צד ג' - נפסק 6,000 ש"ח לעבר ולעתיד, על אדם שהיה שנה שלמה באי כושר, וכל החיים יצטרך עזרה, מקבל עזרה בפועל, הוצגה העדות של אישתו, והסכום שנפסק לא סביר.

לעניין ההוצאות - 5,000 ש"ח לעבר ולעתיד, הטעות של בית המשפט קמא, לגבי התפקודיות של הרגל הימנית שלו, בית המשפט קמא סבר בטעות שזה ברגל שמאל, ולכן סבר שהוא יכול לנהוג כרגיל, לכן לא נפסקו הוצאות נסיעה כראוי.  הוא לא יכול לנהוג נסיעות ארוכות. הוא מסוגל לנהוג נסיעות קצרות. לא טענו שהוא נכה לגמרי.

גם הנכות התפקודית נמוכה מידי.

עו"ד חיים הבר:

הסיפור של כיסא גלגלים, זו המצאה שאני לא יודע מהיכן באה. הוא היה 7 שבועות עם גבס וכיסא גלגלים. לטענה שהם טוענים, אין אסמכתא רפואית.

לגבי הבטחת הכנסה - יש אי הבנה בנושא הניכוי. בית המשפט קמא לא לקח חישוב של אדם שעבד. הוא לא קיבל באותה התקופה הבטחת הכנסה. נעשה פה חישוב גלובלי.  בית המשפט רצה לתת לו איזה שהוא סכום מסויים וקבע מסגרת חישובית, כאשר הוא לא עבד, זה בכלל בונוס. אז לטעון שהבונוס לא גדול....

לגבי 6 חודשים ראשוניים לאחר התאונה, הוא לא קיבל הבטחת הכנסה. בית המשפט גם לא ניכה את הבטחת ההכנסה בתקופה הזו.

המשפחה נתנה לו את העזרה  והוא לא הצליח להוכיח זאת.   בנושא של הרגל, בית המשפט טעה, אבל לא הוכח שהוא לא יכול לנהוג למרחקים ארוכים, גם לא הוכח שהוא צריך לנסוע מרחקים ארוכים.

עו"ד אליעזר ברק + עו"ד לירון אברבך + עו"ד חיים הבר:

בעקבות דברים ששמענו בבית המשפט, ואחרי שהיתה לנו הזדמנות להתייעץ מחוץ לאולם המשפטים, הגענו לידי הסדר פשרה כדלקמן:

1.         המשיבה 1 תוסיף ותשלם למערער/התובע, מעבר לסכומים שנקבעו בפסק הדין נשוא הערעור, סך כולל של 47,000 (ארבעים ושבעה אלף) ש"ח, להיום. התשלום בפועל לידיו הנאמנות של ב"כ המערער עד יום 20/11/07, כנגד קבלה.