פסק-דין בתיק עא 3523/06

ערעור זה הינו פרק נוסף בדיונים חסרי תכלית שכופים המערערים על המשיבים.

הצדדים הינם בעלי מניות בחברה בשם גבעה אקדמית בע"מ (בפירוק) (להלן: " החברה").

המשיבים הגישו בקשה לפירוקה של החברה שרכושה היחיד הוא מקרקעין בגבעת שמואל.

המערערים הינם בעלי 25% ממניות החברה.

בתאריך 12.03.03 ניתנה על ידי כב' השופטת הילה גרסטל, בהסכמת הצדדים, החלטה לפיה ימונה עו"ד יורם וסרצוג כמפרק חלופי לחברה. המפרק ינסה לגשר בין הצדדים במציאת פתרון למחלוקת נשוא ההליך.

עוד נקבע כי במקרה של אי הצלחה, יקבעו התיקים לשמיעה.

במהלך הדיונים שהתקיימו לאחר מינויו של המפרק, נעשה על ידו ניסיון לרשום את זכויות בעלי המניות בלשכת רישום המקרקעין במושע, במסגרת הליך של פירוק מרצון של החברה כשלב לפני רישום בית משותף.

מאחר שהמשיבים בנו על חלקם במקרקעין ואילו המערערים טרם השלימו את הבניה על החלק הנותר, לא ניתן בשלב זה לרשום על החלקה בית משותף. משכך, סבור המפרק שאין מנוס אלא לעגן את זכויות הצדדים במקרקעין על ידי רישום זכויותיהם במושע.

בתאריך 13.03.06 ניתנה על ידי כב' הרשם ברוך בהסכמת הצדדים, החלטה לפיה יבצע המפרק רישום זכויות הצדדים במושע. על החלטה זו לא הוגש ערעור, אך מטעמים השמורים עמם, החליטו המערערים להתעלם מהוראותיה ולא שיתפו פעולה עם המפרק, בכך שנמנעו ממסירת המסמכים הדרושים למימוש ההחלטה.

לצורך מעקב אחר התקדמות פעולות הרישום, נקבעה על ידי כב' הרשם ברוך ישיבת תזכורת ליום 06.07.06.

יום לפני הדיון הוגשה על ידי ב"כ המערערים בקשה שמשמעותה חזרה מהסכמה.

מאחר שהודעה על הבקשה ותוכנה לא נמסרה למשיבים, נאלץ כב' הרשם לדחות את הדיון ליום 02.11.06 והמערערים חוייבו בהוצאות הישיבה שבוזבזה לריק.

על החלטה זו לא הוגש ערעור.

בתאריך 21.09.06 - לאחר שהמועד להגשתו של ערעור חלף זה מכבר, הגיש עו"ד גרוס בקשה לעיון חוזר בהחלטה.

גם בערעור שבפני חוזרים המערערים וטוענים לענין החיוב בהוצאות. הנוהל הנפסד של הגשת בקשות ל"עיון חוזר", שלא בא זכרן בתקנות סדר הדין האזרחי, הפך לחלק מסדר יומו של בית המשפט ומן הראוי לשים קץ לתופעה זו.

אין חולק כי החלטות ביניים אשר ניתנו על ידי בית המשפט אינן סוף פסוק, ובהשתנות הנסיבות או במקרים חריגים ונדירים רשאי בית המשפט לשנותן, אולם אין לעשות שימוש במכשיר זה כתחליף להגשת ערעור תוך העלאת טענות שמקומן בערכאת ערעור.

יתרה מכך, גם לגופו של ענין סבורה אני כי צדק כב' הרשם בהחלטתו. משניתנה על ידי כב' הרשם החלטה בהמשך להסכמת הצדדים, ברור כי נסיון של הרגע האחרון לחזור מן ההסכמה, תוצאתו היתה בזבוז זמנם של המשיבים ובית המשפט. משכך, אין מנוס אלא לפצות על בזבוז זמן זה בפסיקת הוצאות.

עוד מלינים המערערים על כי הרשם חרג מסמכותו בכך שהורה על ביצוע הרישום בהליך מקדמי ללא שמיעת ראיות. בטיעון זה מתעלמים המערערים מהסכמת בא-כוחם למהלך.

אם סבר עו"ד גרוס כי נפל משגה בהחלטה מיום 13.03.06, היה עליו להגיש ערעור, אולם גם בענין זה בחר עוה"ד לפעול על פי דרכו, ובמקום להשיג על ההחלטה בדרך שנקבעה בתקנות סדר הדין האזרחי, החליט להתעלם ממנה ולא לבצעה ובדיון שהתקיים בפני כב' הרשם בתאריך 02.11.06 ביקש עו"ד גרוס לבטלה.