פסק-דין בתיק עא 3495/06

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור הוא על פסק-דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט מנחם רניאל), מיום 7/5/06, בתיק ה"פ 1079/05 המאוחד עם תיק ה"פ 1325/05 - שלום חיפה (מספר קודם ה"פ 1092/04 - שלום עכו), לפיו נקבע כי רכישת הרכב שנעשתה על ידי המערער, לא הייתה בגדר תקנת שוק, כהגדרתה בסעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר), ולפיכך, ככל שמדובר בבעלות הרכב, הרי שיש להורות על החזרתו של הרכב לידי המבטחת, המשיבה מס' 1 (להלן: חב' מגדל או המשיבה).

הרקע וההליכים הקודמים :

2.         חב' מגדל ביטחה רכב מסוג טויוטה לנדרקרוזר, שנת ייצור 1999, מס' רישוי 8907127 (להלן: הרכב ), בפוליסת ביטוח מקיף בתקופה שבין 1/1/02 לבין 30/1/02. המבוטחת, על פי אותה פוליסה - חברת תדהר בניה בע"מ (להלן: המבוטחת ) הודיעה לחב' מגדל כי ביום 22/9/02  נגנב הרכב. בהתאם לתנאי הפוליסה שילמה חב' מגדל למבוטחת תגמולי ביטוח על סך של 180,750 ש"ח ביום 17/11/02.

3.         ביום 10/4/03 רכש אדם בשם ניסים לחמני את הרכב, ומכר אותו ביום 20/4/03 או 24/4/03 לעו"ד טליע באדר, שהוא המערער (להלן: המערער או עו"ד טליע ). המכירה התבצעה באמצעות סוחר הרכב, מר סלמאן משלב - המשיב מס' 2 (להלן: משלב ).

אעיר כבר בשלב זה, כי המערער טוען כי הרכישה למעשה נעשתה ישירות ממשלב, סוחר רכב, ולא מן הבעלים הרשום.

            ביום 10/7/03 נערך זכרון דברים בין המערער ל משלב. על פי אותו הסכם הוחזר הרכב ל משלב, וביום 20/7/03 נערך הסכם מכר נוסף בין משלב לבין ירדנה מנשרוב - משיבה מס' 3 (להלן: מנשרוב ) באמצעות אביה, לפיו רכשה את הרכב.

ביום 28/4/03 שינה עו"ד טליע באדר את רישום הבעלות במשרד הרישוי והעביר את הרכב על שמו. לדבריו עשה כן, לאחר שהוצג לו אישור לאימות מספר מנוע בכלי רכב ישן, החתום על ידי מוסך בוחנים, המורשה מטעם משרד התחבורה.

מנשרובקיבלה את הרכב לחזקתה, במועד הרכישה והחזיקה בו עד לתפיסתו על ידי המשטרה ביום 10/12/03.

משנתפס הרכב בחודש דצמבר 2003, כאמור, הסתבר כי לאחר שנגנב, זוייפו פרטיו.

4.         בבית משפט קמא טענו שלושה לבעלות על הרכב: חב' מגדל מכוח זכות התחלוף בשל תשלום תגמולי הביטוח; גב' מנשרוב - המשיבה בתיק ה"פ 1079/05 מכוח הסכם מכר מיום 20/07/03 והמערער, שהוא המבקש בתיק ה"פ 1325/05, הטוען לבעלות ברכב מכוח קנייתו בתנאי תקנת השוק, בעת רכישת הרכב ביום 24/4/03, ממשלב, אשר לטענתו הוא סוחר רכב.

5.         במהלך ניהולו של ההליך בבית משפט השלום, במסגרת חקירתו של המערער בחקירה נגדית, התברר עוד, כי על פי פסק דין שניתן בבית משפט השלום בעכו - פסק דין שבוטל בשלב מאוחר יותר - הוכרז המערער כבעל הרכב. מיד לאחר מכן מכר את הרכב תמורת 129,000 ש"ח בחודש יולי 2005, וכספי התמורה מוחזקים על ידו. לפיכך, למרות שהסעד הוא הצהרתי - להכריז על זהות בעלים של הרכב - בפועל הזוכה יקבל את התמורה הכספית.

פסק הדין של בית משפט קמא :

6.         המחלוקת שהועמדה להכרעה בבית משפט קמא הייתה, אם המערער - עו"ד באדר טליע, שרכש את הרכב על פי זכרון הדברים מיום 24/4/03, זכה מכוח קנייה זו, בזכות הבעלות, בהסתמך על תקנת השוק, לפי סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר ).

            בית המשפט, לאחר שעמד על האבחנה בין החיובים הכספיים לבין רכישת זכות קניינית, בחן את ההוראה הנורמטיבית של סעיף 34 לחוק המכר ולאחר שיישם עקרונות אלה על המקרה דנן, קבע כי הרכישה, שנעשתה על ידי המערער, אינה נכללת בגדר תקנת השוק, וזאת מן הטעם העיקרי, כי הרכישה לא נעשתה ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר.

7.         לעניין העובדות הנוגעות למערער, הוסיף וקבע בית משפט השלום את הממצאים הבאים:

            כאמור, העברת רישום הבעלות על שם עו"ד באדר טליע נעשתה רק ביום 28/4/03. בעשותו כן, הסתמך על האישור ממוסך מורשה, כי הנתונים המפורטים ברשיון הרכב, נכונים ומדוייקים. הסיבה למכירת הרכב חזרה למר משלב תמורת 170,000 ש"ח נעשתה, לטענת המערער, מן הטעם שביקש לקנות רכב אחר בתנאי תשלום נוחים יותר. עוד נקבע כי העברת הבעלות ברכב למשלב לא בוצעה עובר למועד המכירה והייתה הסכמה כי זו תועבר לאחר הסרת השיעבוד הבנקאי בתמורה לתשלום 60,000 ש"ח.

            בית המשפט הוסיף וקבע, לאחר שדחה את טענת חב' מגדל, כי משלב אכן סוחר מכוניות באבו סנאן, וזאת הן מכוח העדויות שהושמעו בפניו והן בהסתמך על המסמכים שהוגשו. עוד קבע בית המשפט, כי עו"ד באדר טליע אכן, לא בדק את הרישום במשרד הרישוי טרם הקנייה וכמו כן לא בדק את הרכב במכון בדיקה, ולכן התרשל באופן התנהלותו בקשר לרכישת הרכב, וכמו כן לא עמד על מידת הזהירות הנדרשת מעורך דין. למרות האמור, אין ההתרשלות מפקיעה את תום הלב הנדרש לצורך תקנת השוק. ואולם, ככל שמדובר במחלוקת בנוגע לזהות המוכר, קיבל בית המשפט את טענת חב' מגדל, לפיה נוסח ההסכם - במיוחד כאשר צד לרכישה הוא עורך דין - מצביע על כך שהבעלים של הרכב איננו משלב וכי המכר בוצע בין עו"ד טליע לניסים ללחמני, ולא עם משלב.

בית המשפט הדגיש עוד, כי גם על פי הסכם המכר, הוגדר משלב "כמחזיק כדין ברכב" ולא כבעלים. מן הטעם האחרון, קבע בית המשפט שהמערער אינו רוכש זכות בעלים מכוח תקנת השוק, מאחר שהרכישה נעשתה מלחמני, הגם שזו בוצעה באמצעות משלב.

8.         במערכת היחסים שבין הבנק למנשרוב הוסיף בית המשפט וקבע, כי גם רכישתה לא נעשתה מכוח תקנת השוק. על פי הסכם מיום 10/7/03, אכן נמכר הרכב חזרה למשלב, ובאותו יום נרכש על ידי מנשרוב, ולכן רכשה גב' מנשרוב את הרכב ממשלב, ולפיכך התמלא לכאורה התנאי של רכישת הנכס על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר. יחד עם זאת הוסיף בית המשפט וקבע, שמכיוון שלא היה ברור מי  הבעלים עובר למועד המכירה, ואם סוחר הרכב הוא הבעלים, ומאחר שעובדות אלה היו בידיעתה, הרי שגם גב' מנשרוב אינה זכאית להגנה של תקנת השוק.