פסק-דין בתיק עא 3397/05

ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' הרשם ש' ברוך מיום 1.11.2005 (ת.א. 1921/03), לפיה נדחתה טענת המערער למחיקת התביעה על הסף ולחילופין, לעיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד".

המערער אזרח ישראל, המתגורר מזה שנים רבות בבלגיה, הינו בעל מניות ומנהל בחברה בשם International Diamond B.V.B.A Traders CY (להלן: " IDT"), העוסקת בענף היהלומים.

המשיב, התובע בתביעה העיקרית, עבד במועדים הרלבנטיים לתביעה כקניין יהלומים.

על פי הנטען בכתב התביעה הועסק המשיב בחברת ITD, תחילה בבלגיה ומאז חודש נובמבר 1995 התבקש על ידי המערער לעבוד בשירותה של ITD בזאיר שבאפריקה.

בתאריך 3.10.1996 טס המשיב, במסגרת תפקידו, לקינשסה שבזאיר לצורך העברת משלוח יהלומים.

במהלך הטיסה אירעה תקלה במנוע המטוס כתוצאה ממנה אירעה תאונה, בה נפצע המשיב ונגרמו לו נזקי גוף, כמפורט בכתב התביעה.

באשר לחבותו של המערער לאירועים ולנזקים שנגרמו למשיב, פורטו בסעיפים 61-62 שורה של מעשים אשר לדעת המשיב מצביעים על התנהלות רשלנית כגון שיטות עבודה שאינן בטוחות, הפנייתו לטיסה בחברת תעופה בלתי מיומנת עמה התקשרו המערער והחברה שבשליטתו וכד'.

עובר להגשת התביעה בישראל, בשנת 1999 הגיש המשיב לבית המשפט לעבודה בבלגיה, תביעה לפיצויים כנגד חברת ITD וכנגד חברת הביטוח שלה בטענה לפיה השתיים חבות מכוח דיני העבודה בגין הנזקים שנגרמו לו, כתוצאה מתאונת המטוס.

בתאריך 20.4.00 דחה בית המשפט לעבודה בבלגיה את תביעתו של המשיב.

על פסק הדין הוגש ערעור לערכאת ערעור של בית המשפט לעבודה באנטוורפן.

בתאריך 20.6.1003 נדחה הערעור. בפסק הדין הדוחה את הערער נקבע אמנם שאין להכיר בתאונה כתאונת עבודה, אך יחד עם זאת התייחס בית המשפט לערעורים לטענת המשיב לפיה יש לפצותו על פי עילות מהדין האזרחי וזאת בשל העובדה שהמעביד (ITD) לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ולא הודיע על כך לחברת הביטוח.

בתאריך 3.8.03 הוגשה התביעה לבית משפט זה נגד המערער בעילות אשר פורטו על ידי לעיל.

בתאריך 12.11.03 הגיש המערער בקשה לדחייה/מחיקה על הסף של התביעה (בש"א 20509/03) ובין יתר הנימוקים לבקשה נטען כי בין הצדדים קיים מעשה בית דין או לחילופין, הליך תלוי ועומד (סעיף 14 לבקשה). על פי האמור שם, עניין לנו בתביעה אשר הוגשה בגינה תביעה אחרת באותה מסכת עובדתית באותה עילה שעניינה העסקתו של המשיב על ידי ITD, אשר נדונה והוכרעה לגופה על ידי בית משפט מוסמך בבלגיה. משכך, קיים לגביה "מעשה בית דין" ובס"ד (ג) לסעיף 14 הנ"ל טען המערער:

            " בנוסף המשיב מציין בתובענה כי עדיין מתקיימים הליכים משפטיים בינו ובין ITD בבלגיה ובכך מתכוון הוא, כנראה, להפנייתו ע"י ביהמ"ש לערעורים בבלגיה להגשת תביעתו לבית המשפט המוסמך מכח דיני המשפט המקובל (ר' פסקה 2 לסעיף 11 לבקשה) על כן אין כל מקום להתיר לו לנקוט בהליך חדש ומקביל ובוודאי לא בטרם הוכרע הדיון בבלגיה!" (הדגשה שלי, ש.ד.)

בתאריך 28.3.2004 דחה כב' הרשם המנוח, ד"ר עדי אזר ז"ל, את הבקשה תוך התייחסות לטענת קיומו של "מעשה בית דין" והליך תלוי ועומד.

למען הסדר הטוב, יצויין כי ההתייחסות לאפשרות ניהולו של הליך נוסף צויינה כעובדה מבלי להתייחס למשמעותה המשפטית.

על החלטה זו לא הוגש ערעור.

בתאריך 9.9.2005 קיבלו הצדדים הודעה מבית המשפט האזרחי לערעורים בבלגיה לפיה, התיק נקבע לשמיעה לתאריך 20.6.06. בהמשך להודעה זו הוגשה בקשה מחודשת לסילוקה של התביעה על הסף, הפעם בהסתמך אך ורק על טענת "הליך תלוי ועומד".

בהחלטתו נשוא הערעור, דחה כב' הרשם את הבקשה בציינו כי הבקשה אינה אלא בבחינת ניסיון נוסף ומיותר להשיב לסדר היום הדיוני, טענה שנדונה ונדחתה לפני עת ארוכה.